נמאס לי פריקה וטריגר ה.א?

אמא שלי עצבנה אותי ממש.
אני עם תפריט ובהחלמה מהפרעות אכילה, זה היה חמור ממש עליתי עם התפריט כבר 9 קילו ואני שבורה ובאמת שונאת את עצמי אבל נדלג על זה ונחזור לנושא, יש תפריט וחוקים מהדיאטנית והיא כל הזמן מעלימה עין ונותנת לי יותר, נגיד אסור לי להכנס למטבח ולהכין לעצמי את האוכל, אני מכינה לעצמי את האוכל כל הזמן ומכינה גם לשאר הבית למרות שבבירור נאמר שאסור לי, או שהיא נותנת לי לאכול הרבה יותר ממה שמותר לי ודברים שאסור לי (כי ברור שהבעיה היא לאכול קצת פחות ממה שצריך אבל לאכול יותר ולטרוף חצי בית ולהשמין זה סבבה לגמרי.) ופתאום ביקשתי ממנה לקנות משהו עם קצת פחות אחוזים שאני ארגיש עם עצמי קצת יותר טוב כי כבר עליתי כמו משוגעת וכל שבוע אני עולה איזה 2 קילו ברמה שקשה לי ואני לא אפרט אפילו ופתאום התפריט חשוב! פתאום הדבר הקטן הזה קריטי!
והקטע זה שהיא אפילו לא מבינה בשיט למה אני כועסת והולכת ופשוט מתעצבנת על זה שאני כועסת עליה כאילו יש לה איזשהי זכות.
ואני באתי ואמרתי לה שזה לא על הפאקינג זה אלא שזה באמת כל כך הרבה מעבר ודברים אחרים והיא פשוט חייבת להפוך אותי לאיזה מפונקת בכיינית כי ברור שאני עושה לה את המוות כי ביקשתי פאקינג לקנות פחות אחוזים!
איבדתי את עצמי, איבדתי את הגוף שלי, את השליטה בחיים שלי ובמה שאני אוכלת, אני שונאת את הגוף שלי כמו שלא שנאתי בחיים ברמה שכל בוקר כשאני מחליפה בגדים אני בוכה, אני סובלת כל כך וביקשתי משהו כלכך קטן והיא הפכה את זה עליה ושהיא הקורבן כי איזו מסכנה היא שהיא מתמודדת עם ילדה עם הפרעות אכילה כי ברור שאני לא עוברת כלום כאן.