אני כבר בדיכאון רצוף שנתיים, כמה המצב חמור מאחד עד מיליון?

הכל שאלה של איך הדיכאון מתבטא אצלך.
אני לא יכול לדעת מה את מרגישה או אם את מצליחה/רוצה לתפקד בכלל.

אבל אל תרימי ידיים, אני בעצמי מאובחן כבר שמונה שנים עם דיכאון מז'ורי והנה אני עדיין פה. קשה, אבל פה.

המצב חמור כי את לא מטפלת בזה
תנסחי לשתף מישהו שאתה סומכת עליו
את הולכת לפסיכולוג?

שואל השאלה:
אני יכולה לעשות פעולות אבל אבל זה כן מנהל אותי מאוד, אני פשוט שוקעת לזה רוב הזמן ומתי שאני לא שוקעת לזה אני פשוט לא מפסיקה לחשוב על זה

את מטופלת? טיפול פסיכותרפי משולב עם תרופות נוגדות דיכאון יכול מאוד לעזור ברוב המקרים.

זה מאוד תלוי

שואל השאלה:
אני ניסיתי לטפל וזה לא עזר, החודש יש לי פסיכיאטר ואני שוקלת להגיד לו על כדורים או משהו אבל אני מפחדת וממשיכה להגיד לעצמי שאני לא עושה מספיק אבל זה לא שיש לי כוחות כדי לעשות יותר

אם את מתפקדת אז המצב בסדר (יחסית כמובן לא מקטינה ולא פסיכולוגית)
לכי לטיפול ויתנו לך כדור מתאים לדיכאון

לכי לטיפול

אני ממליצה לשתף איש מקצוע
הוא יעזור לך לקבל את הטיפול הנכון
לא בקטע רע אבל אנשים לאנשים פה אין אפשרות לעזור כי זה משהו עמוק יותר
שדורש טיפול מקצועי

טיפול פסיכותרפי לרוב לא מצליח על הניסיון הראשון או במידה והיית מטופלת לתקופה קצרה, קודם כל יש לבנות אמון עם המטפל ואז להיפתח לאט. לכל אחד לוקח זמן אחר להיפתח.
אני יכול להגיד לך על עצמי שעברתי אלף מטפלים ורק עם המטפל האחרון שלי הצלחתי להיפתח ולדבר על חוויות וזה אחרי שנתיים של טיפול איתו.

הגיוני שתרגישי שאין לך כוחות והגיוני גם שתלקי את עצמך על זה שאת "לא עושה כלום". תנסי לזכור שכרגע בגלל שמאגר הכוחות שלך מצומצם הציפיות שלך מעצמך צריכות להיות בהתאם.
לאט לאט בתקווה שהמצב ישתפר תעלי את הציפיות. כרגע תתחילי בדברים פשוטים, דברים שיעזרו לך לעבור את זה.

שואל השאלה:
אתה צודק, תודה❤

אל תשכחי, לאט לאט ❤

מה זה חמור. חמור זה תלוי בך אני לא יודעת איך את מרגישה יש דיכאון כזה וכזה מכל מיני סוגים.
אנשים מתמודדים שנים עם דיכאון ובעיות נפשיות אחרות. זה לא דבר שבאמת הולך רשמית ולא תמיד אתה יכולה בכלל להגיד 'הבראתי' כמו מצינון.
לפעמים חרדה או דיכאון לא נפתרים לגמרי, אלא אתה צריך להכיר שהם חלק ממך, וכמו שאמרו לומדים לנהל אותם ולא הם אותך
בנוגע לכדורים - אני יודעת השילוב הכי טוב זה של כדורים עם טיפול פסיכולוגי כי כדורים זה אמור לעצור את הסימפטומים אבל את רוצה לטפל לעומק כדי שלא תהיי תלויה בהם.

הי לך,
עבר קצת זמן מאז ששיתפת אבל היה לי חשוב להגיב לך. מהמילים שלך עולה תחושת חוסר אונים כבר תקופה ארוכה. לפעמים עולות מחשבות שקשה מאד להתנתק מהם, הן כמו חול טובעני שככל שהזמן עובר את שוקעת בו יותר ויותר ואולי כבר שכחת כבר איך זה להיות ללכת על אדמה מוצקה. זה יכול להיות מתסכל ומתיש להיות ככה לאורך זמן ארוך כל כך.
האופן בו בחרת לשתף ולספר לא מובן מאליו, אולי זו היתה הדרך שלך לקבל תמיכה וחיזוק. יתכן ויש מישהו בסביבתך הקרובה איתו את מרגישה בטוחה, שיכול להעניק לך אוזן קשבת ומרחב לא שיפוטי, זה יכול להקל המעט על תחושת התסכול.
בכל מקרה, תדע שאנחנו בעמותת סה"ר כאן בשבילך. אני מזמינה אותך לפנות לצאט באתר של סה"ר לשיחה אישית ואנונימית במרחב שקט ובטוח, בו אתv יכול לדבר על מה שעובר עליך בקצב שמתאים לך.
שלך,
מתנדבת סה"ר

את מתפקדת? יכולה לעשות פעולות פשוטות? זה מנהל אותך? הכל תלוי נורא

תרצי לדבר?
לדעתי המצב לא חמור כמו שאת חושבת