פריקה

הבנתי שאני כועסת על אמא שלי.
כאליו שהיא לא נתנה לי את ההזדמנות לקשר טוב איתה
אני מרגישה שאני חייבת להיות מה שהיא מצפה ממני ואין לי אופציה אחרת ואני לא יודעת מה לעשות עם זה
היא עוד מזכירה כמה היא מאוכזבת ממני שלא בחרתי במדעי המחשב למגמה בכיתה ט (עליתי ליא עכשיו) או שפרשתי מתוכנית שקשורה לתכנות שקרסתי בה נפשית ממש וזה השפיע עליי גם פיזית שאמרתי לה אחרי כמעט שנה (כי היא העלתה את הנושא ואמרה שהיא מאוכזבת ממני אמרתי משהו כמו "אם הייתי נשארת שם הייתי מתאבדת" והיא רק ענתה לי "את מקשקשת" או משהו בסגנון
או שכאליו קורה שאני רעבה ואחרי מלא מלחמות עם עצמי אני אלך לאכול כי באמת קשה לי עם זה רצח היא תעשה לי "כן אבל עוד שלוש שעות אוכלים ארוחת ערב" ואמרתי לה "כן אבל בקושי אכלתי ארוחה נורמלית היום" והיא רק אומרת לי "גם אני" כאליו אין לנו אוכל במקרר ואם היא סובלת גם אני צריכה
וזה בלי קשר לזה שהיא לוקחת זריקות הרזיה אז היא בכלל לא מרגישה רעב וסתם 'שופטת אותי שאני רעבה' לפחות בהרגשה שלי

אני באמת אוהבת אותה אבל אני לא יכולה לדבר איתה על פיזית כלום
אני יודעת שאני צריכה עזרה בדברים אבל אני פשוט לא יודעת איך לפנות אליה ויוצא שאני מסתירה ממנה מלא סודות וזה כדור שלג נוראי
אני לא יודעת מה לעשות כבר אני ככ כועסת עלייה ובא לי לבכות