קצת כזה בא לי להתאבד (פריקה)

הגעתי למסקנה שגם ככה כולנו עומדים למות, ואני כנראה אמות לבד. אני גם ככה לא יכול להביא ילדים, ואני לא יכול להתחתן, ואני גם ככה לבד. כן יש לי חברים, אבל הם לא מרגישים את הסבל שאני חווה בכל יום מחדש.
אני טראנסג'נדר (מאישה לגבר) ואני אמור להפסיק לעשן בשביל ניתוח וזה דיי הדיספוריה מדברת כרגע מאשר אני, כי אני כן מפחד מלמות, ואני אוהב את החיים שלי אבל ממש קשה לי, זה לשבת ולכתוב את זה בוכה, ולחשוב על זה בוכה, וקיצר אני בוכה כבר איזה שעתיים+אני בהתקף חרדה עם מיגרנות. אני שונא את זה.
ואני לא יודע יותר מה לעשות. המחשבות התחילו לי לפני שעה, בעיקרון כבר חודש וחצי לא עישנתי אבל ברגע שהתחילו לי המחשבות ירדתי לקיוסק מתחת לבית וקניתי לי חבילת סיגריות ופשוט התחלתי לעשן, כי מה יעזור לי הניתוח אם אני גם ככה אחיה ואהיה לבד עד שאני אמות?
אפשר להבין שלא טוב לי. נראה לי לפחות.
(נאמני סטיפס היקרים, אני בן 19,הייתי צריך לפרוק את זה, וקבעתי תור לפסיכיאטר שלי למחר.)