5 תשובות
ההבדלים הם:
אנורקסיה מופיעה בעקבות תקופה של דיאטות ממושכות וקיצוניות, הרעבה עצמית או פעילות גופנית מוגזמת.

בולמיה, לעומת זאת- היא ממש לא הרעבה עצמית אלא להפך- ההפרעה מאופיינת על-ידי התקפי זלילה הוללת וחסרת מעצורים ופיקוח, הלוקים בהפרעה זו אינם מצליחים לשמור על דיאטה קבועה כמו הלוקים באנורקסיה. הלוקים אוכלים כמויות גדולות עד שיחושו מלאים וגדושים במזון. לעיתים המזון הזה מורכב גם ממזונות שאינם מקובלים לאכילה או טעימים ללוקה בהפרעה (חמאה שלמה לבד, לאכול אוכל קפוא בלי לחממו) לאחר האכילה הם נתקפים בייסורי מצפון קשים הגורמים להם להקיא, לצרוך משלשלים ו/או משתנים, או לעבור חוקנים- וזאת בשביל להוציא את כל האוכל שנכנס לגופם.


למרות זאת- גם אנורקסיה וגם בולמיה הן הפרעות אכילה חריפות. שסימניהן החיצוניים דומים.
בולמיה זה התקפת רעב שלאחריה יש הקאות. ואנורקסיה היא אובדן תאבון שגורם להפרעת אכילה ומקטין את משקל הגוף
אנורקסיה היא ההרעבה העצמית- הדיאטות, הפעילות הגופנית המוגזמת..
בולמים גורמים לעצמם להקיא- יש להם בולמוסי אכילה שבהם הם אוכלים בכמויות מטורפות, ואח"כ הם הולכים לשירותים ומקיאים א תזה.. (או שם ישר מקיאים אחרי כל דבר שהם אוכלים- זאת בעצם סוג של הפרעה משולבת.)
יש גם אנורקסיה-בולמיה- צמים, וכל מה שהם אוכלים הם מקיאים מייד אח"כ..
אנורקסיה זה שלא אוכלים כמעט כלום כל היום.. אולי תפוח או חסה, בקיצור, להרעיב את עצמך, לעשות ספורט מסיבי, ולהקיא
ובולמיה זה שאתה אוכל המון המון, ואז מקיא בכוונה, והגוף כבר מתרגל לתנועת הקאה, כך שזה כבר אוטומטית, ואז הגוף נחלש, ואתה ניהיב רזה יותר ויותר
אלו שתי מחלות נפשיות שהמקור שלהן הוא חוסר ביטחון ומחשבות שאת לא יפה ושאת שמנה וכל אלה..
ברגע שאתה נכנס למחלה הזאת- קשה מאוד מאוד לצאת ממנה..
אנורקסיה- הרעבה עצמית.
בולמיה- הקאת האוכל שנכנס.