למה החיים כאלה מסריחים?

כי החיים לא תמיד ורודים

דווקא אצלי הם בריח דובדבן xd

נו מה זה השאלות האלו, באמת מצפים לתשובה?
למה? ככה

עניין של גישה.
אני עד לפני כמה חודשים באמת לא ראיתי את עצמי מצליחה לצאת מכל החרא ופשוט היה לי רע ועצוב. היום, המצב מבחינת הדברים לא השתנה, אבל הגישה שלי אחרת לגמרי ואני כבר לא מתוסכלת כמו אז כי אני פשוט משתדלת להסיח את דעתי, לא לחשוב על זה יותר מידי, להבין שזה באמת סתם שטויות ולהגיד תודה על כל הדברים שיש לי ואין לאחרים שזה ממש לא מובן מאליו.
תחשבי על אנשים שבאמת יש להם צרות אבל באמת!

תחשבי על אדם ש"כולה" לא רואה, הוא עיוור. נסי יום שלם להיות עם עיניים עצומות כרגיל ואחרי יום אחד את תגידי תודה על החיים שלך.