2 תשובות
נגד, משמין מאוד ומעודד אורח חיים לא בריא שיכול לפגוע בעתיד
נגד, למרבה האירוניה, הנושא שנבחר לככב בשנת הלימודים שהסתיימה לפני חודשיים היה אורח חיים בריא. ביולי 2011 פרסם מרכז המחקר והמידע של הכנסת דוח בנושא התזונה במערכת החינוך. כמעט רבע מהתלמידים (22.5 אחוז), שנבדקו בין השנים 2010-2008, סבלו מעודף משקל. מסקר שערכה המועצה לצרכנות ב-2008 עולה ש-80 אחוז מפריטי המזון הנמכרים בתיכונים ובחטיבות הביניים הם משמינים ולא בריאים, כאלה שחוזר מנכ"ל משרד החינוך אסר את מכירתם.

החוזר המדובר, שיצא בשנת 2006 בשם "מכירת מזון במוסד חינוכי", קבע כי במכונות המוצבות בשטח בית הספר ניתן יהיה למכור פירות, סלטים וכריכים, אולם לא משקאות ממותקים וממתקים. המזנונים והקיוסקים נדרשו לשנות את התפריט שלהם ולהימנע ממכירת מאכלים מטוגנים ועשירים בשומן כמו צ'יפס, חטיפים מלוחים ובורקס; מזון מעובד כנקניקיות ושניצלים; מזונות עשירים בסוכר כעוגות ועוגיות; ומשקאות ממותקים. דוח מבקר המדינה שהתפרסם ב-2008 קבע כי החוזר אינו נאכף, וכך גם קבע דוח מעקב שפורסם ב-2010.

במשרד החינוך היו נחושים לשנות את המצב. מגוון פעילויות ותוכניות שעסקו בבריאות, בפעילות גופנית ובמודעות תזונתית הציפו בשנה החולפת את הכיתות. אקורד הסיום של מהלך זה התרחש כאמור בחודש שעבר, אז אישרה
הממשלה הצעת חוק המסדירה את הוראות חוזר המנכ"ל.

החוק קובע כי ספקי המזון לא יוכלו למכור בבתי הספר אוכל שאינו עומד בתנאים שהגדיר שר החינוך להרכב המזון ולערכו התזונתי. אי עמידה בהוראות החוק תגרור קנסות כספיים שינועו בין 1,500 שקלים עבור אי פרסום ערך תזונתי של מוצר ועד 6,000 שקלים עבור מכירת מזון שאסור למכירה. החוק קבע כי לצורך כך ימונו מפקחים מטעם משרד החינוך שסמכויותיהם יוגבלו להיבט התזונתי בלבד. דגימות המזון שיורשו לקחת, כך נקבע, מיועדות לבקרת הערכים התזונתיים ולא התברואתיים. מבחינת משרד החינוך, אפשר למכור בבתי הספר סלטים עתירי חיידקים, כל עוד הם נטולי שומן וסוכרים.

הצעת חוק בנושא הפיקוח על הקפטריות הונחה על שולחן הכנסת לפני שלוש שנים על ידי ח"כ זבולון אורלב (הבית היהודי). זו כללה גם את הפיקוח התברואתי, וקבעה כי הקפטריות יבצעו בדיקות מעבדה מכספן ויצטרכו להציג את האישורים המתאימים כדי להיכנס לבית הספר. אורלב ביקש שהחוק יחול גם על מזנונים הממוקמים ברדיוס של עד קילומטר מבית הספר. לעניין זה חשיבות רבה, כי מזנונים רבים ממוקמים בסמוך לבית הספר ולא בתוכו, כך שאינם כפופים לו, אך בפועל ניזונים כמעט בלעדית מהתלמידים. בחלק מהמקרים, המזנון אמנם נמצא מחוץ לשער בית הספר, אולם דלפק המכירה שלו פונה אל תוך המוסד החינוכי.