איזה דברים מציקים לכם בחיים?

שומנים

זה שאני לא בנאדם שבנות מתחילות/רוצות שיתחיל איתן.

השיער שלי
העצבים שלי
שמאלנים
מתמטיקה
אנשים צבועים
טרוריסטים

יש לא מעט..

מחשבות

הבגרות במתמטיקה
בגרויות בכלל
שאני לא חיה כמו שאני רוצה לחיות
שאני חסרת ביטחון וביישנית
שהוא רחוק ממני

ערסים ופרחות, שאני ממש מפחדת לקרוא בכיתה ובשנה שעברה ביסודי (עכשיו אני בחטיבה) אני רציתי לקרוא, וזה לא שאני לא קוראת טוב, אני לא יודעת מה יש לי, ושהביטחון העצמי שלי ירד. למרות שיש לי ביטחון, אבל הוא פשוט ירד לי. אני גם מתייחסת כמעט לכל דבר.

הרבה מאוד...
אבל אני חושב שאחד מהדברים שאני הכי שונא זה שאני נכנס לדיכאון מאוד מהר (בן אדם דיכאוני) ואני סובל בשקט ומזייף כאילו אני עדיין מלא חיים.

' שאני חייבת תמיד לקבל אישור סופי מאחרים.. לא מסוגלת להשאיר כלום בראש שהוא סודי... חרדתית להשאיר משהו בסוד או לא לספר למישהו מהמשפחהתחייבת אישור סופי גם אם אני יודעת שהתנהגתי בסדרתביקורתית יתר כלפי עצמי. רצון קבוע להעניש את עצמי

צביעות!

שאלות מעצבנות ומטומטמות בסטיפס

יש עוד משהו. נמאס לי שדוקרים אותי בגב

צביעות והשכנות שלי אבל בעיקר הן!
הן כול פעם מחפשות את המשפחה שלי ואותי בעיקר.

כל דבר שנושם

מתמטיקה והמורה למתמטיקה

סוטים בסטיפס

החיים

שאני קיימת בעולם המיותר הזה.
שקוראים לי דיכאונית וחופרים לי עם זה.
שבאים וצוחקים עלי ואז אני צריכה לזרום עם כולם -.-
שאני רואה כל יום אותם פרצופים שאנילא רוצה לראות.
שאני חסרת ביטחון ועוברת חרדה חברתית וקשה לי לצאת מזה.
שאני מזייפת את השמחה בחיי היום יום.
שאני ביישנית._.
שיש לי חברה קרצייה שמעצבנת אותי.
שמצבי הרוח שלי משתנים מהר..
שכשאני מציירת דברים שעוברים לי בראש, כולם באים ומתחילים לחפור לי.
שאומרים לי מחמאות שאנילא מאמינה בהם.
שיש את האנשים האלה "פרחות" ו"ערסים" שבאים עם כל התלונות שלהם.
שבעבר אני פגעתי בעצמי אבל נגמלתי מזה אבל, הדברים שגרמו לזה משפיעים עלי כיום..

אני אומר ת'אמת זה נחמד לומר משמציק, זה משחרר קצת.. x_x

אפסיות האנושות, משמעות הקיום, אגוצנטריות ואפאתיות מחרידה של הסביבה, והקושי להתפתח ולהתגבר על המכשולים האישיים שלי.

למה לעזאזל אנשים עושים מינוסים בשאלה הזאת?

שאני מרגישה שכולם שונאים אותי
שיש לי חברות צבועות
שבעצם כולם צבועים

בנים שאכפת להם רק מגוף ונותנים לך להרגיש שאת נסיכה עד שאת קולטת שהם רק חרמנים עליך

הפרעות נפשיות
חלק מהעבר שלי
מפריע לי שאני לוקחת כדורים פסיכיאטרים
מפריע לי שקשה לחיות בבית שלי
שצריך לעבור את כל הבגרויות ואם לא יותר קשה בחיים

בעיות דימוי עצמי... הדבר שהכי מונע ממני להשתחרר ולהנות.
זה והפחד להיכשל.

את כול הבנים אם המישפטים הדפוקים שלהם בחברים לעט, כגון: קיק? וואצאפ..? ( השאר אתם יודעים לבד.)
חשבון אנגלית ואזרחות והיסטוריה שתקועים כמו קוץ ב.. שלי
שאני לא בת 18 וחצי עכשיו (יש לי סיבה אישית)
ו.. שהוא רחוק ממני עכשיו ולא איתי..
אה ועוד משהו.. שאני לא בת יחידה להורים שלי.. ( אחים שלי פשוט קרציותת)

החוסר ביטחון שלי.

שאני בת 17 ובלי חבר
הדיבור שלי
השיער שלי
אמא שלי
שההורים שלי לא נותנים לי כסף
הפעמים בהם אני בדיכאון
הבגרות במתמטיקה

כמה בקלות אני יכולה להכנס לדיכאון, ולזייף לכולם שאני בסדר.
חרדה חברתית.

מלא דברים... נתחיל בדברים בעצמי ונמשיך משם
השיער שלי
הכרס שלי
הגוף שלי בכללי (הרגליים המכוערות, פנים מעוותות, ירכיים שמנות, חזה קטן, הצלעות שמבצבצות כי אני שלד אבל מלאה יותר מדי במקומות הלא נכונים)...
לימודים
ערסים ופרחות
האנשים שמסביבי
שהחיים שלי לא כמו שרציתי
ששום דבר לא הולך לי כשאני מתכננת מראש
שאין לי כסף
שאני לא יודעת לצייר אנימה
שלא אוהבים אותי
שאני טיפשה ולא שווה כלום
שצוחקים עלי
שאני והחברה הכי טובה שלי מתרחקות ולא מדברות כמעט
שאין לי ביטחון עצמי בשיט
שאין בנים בעולם כמו באנימציות (בלי קשר למראה חיצוני)
שיש אלכוהול סיגריות וסמים בעולם... עצוב שאנשים חושבים שזה לגיטימי
שהחיים שלי לא יסתדרו כמו שקיוויתי
שאני מתחרטת על 90% מהדברים שעשיתי ולא עשיתי בחיי וכל הבחירות וההחלטות שהיו לי
בריונות
שנאה
מלחמות
גזענות
החרדה חברתית שלי
וכמו התגובה מעליי אני נכנסת לדיכאון בקלות ואני ממש דרמטית ולא ברור לי אם אני נהנת להיות כזאת או סובלת מזה...
אנשים מיניים
אנשים מטרידים
אנשים שיכולים לדרוך ולהמשיך על חשבון מישהו אחר
פחדים (פחד להיכשל, פחד חברתי, פחד להתפדח ופחד שהמשאלות שלי בחיים לא יתגשמו)
אמא שלי כשהיא מתעצבנת
שאין בגדים יפים במידות הקטנות שלי ולא מספיק שאני מכוערת אז לפחות להרגיש טוב עם הבגדים שלי וגם זה לא... העולם הזה אכזרי מדי
אנשים שמנסים לשכנע אותי במשהו ולא נותנים לי להישאר עם הדעה שלי

האקס שלי

הייאוש שלי קשה לי להצליח
ביטחון עצמי

חוסר צדק, יהירות, התבטאויות במילים שלא ראוי להעלות על הכתב, קנאה, ועוד כל מיני מרעין בישין.. חח

אבל יהיה פסדר בע"ה:)

הכיתה שאני לומדת בה
האנשים שסובבים אותי
אנשים שלועסים בפה פתוח
אנשים ששותים משהו חם מדי ועושים פרורוו כזה מעצבן
אנשים שמלחחים את השפתיים שלהם עם רעש ורוק בכל מקום
אנשים שמתלכלכים כמו תינוקות כשהם אוכלים
אנשים ילדותיים
להמשיך?

כן תמשיכי... תרגישי טוב יותר

שאני חסרת אחריות
הפרעת הקשב והריכוז שלי
ההתנהוגות של אמא שלי כשהיא מתעצבנת עלי
לימודים
כשאני במחסור שוקולד
מחזור
חצי מהכיתה שלי
לראות את הנכשלים שלי
ועוד מלא דברים

אם אני אתחיל זה לא ייגמר... אז בעצם הדבר שהכי מציק לי הוא זה שנולדתי.

אהבה
דיכאון
בעיות נפשיות

חשש יתר
ביטחון
ביישנות

זה שאין לי ביטחון עצמי, זה שבנים בעיקר שופטים בת רק בגלל איך שהיא נראת. שאני עוזרת לכולם. אבל אפחד לא עוזר לי. זה שאנשים רעים. שאנשים צבועים ושקרנים. ושאני לא טובה בכלל בהחלטות

משהו שנוגע לבנות-מחזור

אנשים רדודים
אנשים צבועים

זה שאין לי חברים כמעט ואף אחד לא זורם
שאני מכוערת
שאני שמנה
שאני ביישנית
שאני עצלנית
אז בעצם הדבר שהכי מציק לי בחיים, הוא אני.

חוסר אומץ, חוסר תזמון, עצלנות, חשש מיותר

תודה למי שנתן לי פלוס! שלא תגידו שלא שמתי לב חחח נתתי לכולם פלוסים מקודם

זאת שמעלי את יכולה לשנות את כל זה. המפתחות אצלך

אנונימית, את ממש צודקת שהיא יכולה לשנות אבל גם אני ככה ולי מאוד קשה לשנות את זה...

אם אני אתחיל עכשיו זה לא יגמר אז אני ארשום 5 דברים:
אישיותי- זה שאני מתנהגת כמו בן, לא מקבלת אנשים שלא נמצאים ב"אידייל" שלי, מזלזלים.
יופי- הפנים שלי
פוליטיקה\שלום- אנשים ששונאים: ערבים, רוסים, אמרקאים (או לא חשוב מה) ורוצים שלא יהיה אנטישמיות בעולם (נתקלתי היום במקרה כזה וזה חירפן אותי)
אינטרנט- כאלה שמצלמים חיות מתות ומעלים לאינטרנט (תאמינו יש הרבה חולים כאלה, ולא מדובר במובן של אוכל בנוגע ל"חיות מתות)
אוכל- שלא חשוב כמה אני פותחת וסוגרת את המקרר אין שם אוכל טעים t^t

עצלנות
אבנים שמתלבשים מאוכל

הרבה פעמים אני מתחשבת באחרים ולא מקבלת את ההתחשבות בחזרה, ואז שותקת וסובלת בלי להתלונן.

חברות.
אם אפשר לקרוא להן ככה בכלל.

מציק? לא עולהלי לראש כרגע
ברוך השם חיה את החיים בנחת ^_^

אז הנה הרשימה:
1. אני שונאת את הכיתה שלי
2. אני שמנה
3. אני נמוכה מדי ואני מרגישה שזה מרתיע בנים
4. אין לי מספיק ביטחון עצמי
5. אני שקטה וביישנית

שנאת חינם
צבועים
עצבניים
ערסים
פוביות
יש עוד.. אבל זה במיוחד..

שאף אחד לא מכיר אותי/ יודע שאני קיימת.

שאני לא מצליחה להגשים את החלום שלי ולהשתנות. אני חולמת להיות אדם שמח ומצחיק שאנשים אוהבים. ורוצים להכיר ולהיות בקירבתו. מתה להיות תוססת ומלאת חיים ולא מופנמת ביישנית וחסרת בטחון עצמי. מטריד אותי שאין לי אשיות. ובכלל שאין לי בטחון ושום דבר מעניין אין בי. השיחות איתי לא מעניינות. אפאחד לא מתחיל איתי. ואנלא מכוערת. אני נראית די סבבה.. ושאני הולכת עם חברות שאני יותר גבוה. זה לא שאני אומרת שהיא לא שווה אלא ששתינו שוות או שהיא יותר. אבל למה בכלל אפחד לא מתחיל ומתייחס אליי?

אנונימית אני לא מאמין לך. בואי לפרטי...

שאין לי את אהובי,
הומופובים
טרור ומלחמות
חרדות
חרם בבית ספר
דימוי הגוף שלי במראה

שאת מה שאני רואה במראה אני לא אוהבת

אבא שלי
דיכאונות
תחושת בילבול
הפרעת אכילה
החיים
בית ספר

קרניבורים
התקנון המטופש בבית ספר, נגיד לעמוד בשביל המורה כשהיא נכנסת, מי היא בכלל.. מה היא כבר עשתה שאני צריכה לתת לה כבוד
החרדות שלי
המראה החיצוני שלי
דעות מנוגדות לשלי
אנשים אדישים ועצלנים
פרחות וערסים
אנשים שלובשים ציבעוני
אנשים שלא אוהבים חיות
אנשים שאומרים שחיות נועדו לאכילה
מגע, אני לא מסוגלת שנוגעים בי, אפילו סתם נגיעה
אנטישמים
הומופובים

החיים מציקים לי..

נגיעות. הדבר הראשון שעלה לי לראש זה נגיעות מיותרות.

המישהו שנמאס לו מהחיים... רוצה תמיכה?

מישהי**
ותודה לא זה בסדר... אין לי אומץ להתאבד

שאני מגהק

אני אוסיף לתגובה הראשונה שלי -
סיגריות
ערסים ופרחות שבאים להתלונן כמו שאמרו באחת מהתגובות
בריונים
חברות צבועות שבסוף דוקרות לך את הגב והן פשוט מגעילות
כל כך לעמוד למורות/מנהלות
ויש עוד מלא.

חוסר ביטחון עצמי
העובדה שאני בבית ספר חדש ואני לא באמת מבינה מי חבר ומי לא
שההורים לוחצים לגבי חבר
חשבו שאני לסבית
החומות שאני מציבה בפני אחרים
הגנטיקה המשפחתית

ערסים
בנות שרוצות צומי
בנות שעושות הכל כדי להיראות זונות
שאני קנאית
שאני צורחת לפעמים בלי סיבה
השיער שלי
חרמנים
שמאלנים
גזענים

מה הבעיה שלך עם שמאלנים?
(זאת שמעליי)

הבקשה (זאת שמעליי)
התכוונתי לאנטישמים, התבלבלתי במילה.

אנשים שחושבים שבאנו מהקוף.

טרוריסטים גזענים דיכאון לא חסר..

אמא שלי מתה
אבא שלי בדיכאון רציני
אין אף אחד שמוכן לדבר איתי על זה
יש לי סיכויים גבוהים לחלות בסרטן, אולי סופני
לא חסרות צרות, והחיים רק מתחילים.
פשוט תנסו ליהנות ממה שיש לכם, לכל אחד ואחד מכם יש משהו שמיוחד לו, אל תהיו מדוכאים.

אנשים

מתמטיקה
ספרות
לשון
החברים שלי
החברות הכי טובות שלי
האקסים שלי
אמא שלי
הלחץ בזמן
הקונסרבטוריון
העובדה שאני מרגישה יותר בודדה ממה שאני באמת
זה שאני כבר לא יודעת מה לעשות עם עצמי
העובדה שאני מרגישה מרוחקת מהאנשים פתאום
העובדה שכבר אין לי תקווה להכיר מישהו נורמלי
העובדה שהתחלתי להזניח דברים
העובדה שאני לא יכולה לתקשר עם המשפחה שלי כי הרוסית שלי גרועה
לא שלמה עם המראה שלי
זה שאני לא יודעת מי זה אבא שלי, לא שם לא מראה לא עדה. כלום.
העובדה שאני רוצה לטייל בארץ אבל אין לי איך ועם מי כי אף אחד לא רוצה
הפחד שלי מסכנות. אני פוחדת ברגע שיש אפילו סכנה קטנטנה למוות וזה מעצבן.

עד כמה שאנשים ישנאו אותי על העובדה הזו, מציקה לי העובדה שישנן דתות בעולם.

שאף אחד לא התחיל איתי
שאף פעם לא היה לי חבר
שאני רוצה להתנשק
שיש מישהו שאני אוהבת ולא אכפת לו ממני
הגוף שלי
שחברות שלי צבועות
שאין לי חברות אמיתיות
שאני מסתירה דברים מההורים שלי

שכל בחור שאני מחבבת, חברה שלי מסמנת (ואני לא מספרת לה, זה פשוט.. קורה)
שלא לוקחים אותי ברצינות
שחושבים שאני מושלמת; שיש לי גוף מושלם, שיש לי חוזק מנטלי חזק, שאני לא רגישה ובכיינית, שאני אדישה כלפי מה שאומרים לי..
שאני משקרת בשביל שיחשבו שאני כזאת ^
הפחד שלי מלהראות את האני האמיתית
החוסר אכפתיות של אנשים כלפי בעח והסביבה
איך שאנשים מבזבזים אוכל ומים בזמן שהצד השני של כדור הארץ סובל מרעב

התקשורת השמאלנית שלנו, אנשים כמו חצרוני וזועבי,

שחלק מהאנשים מתלוננים על דברים שטותיים כאילו בא נרגע ולא נגזים..

להיות אוטיסט
לימודי היסטוריה
חוסר מודעות לכך שבנים יכולים לעבור הטרדה מינית (אני עברתי את זה)
פקקי תנועה
תאונות דרכים

שחברה שלי שרמוטה

שאני חסרת ביטחון עצמי ולא מאמינה בעצמי עד הסוף.
שיש מישהו שאני מחבבת ואני לא פונה אליו כי אני נרתעת מלדבר איתו ואני סתם מפספסת.
שאולי אני לא מעניינת מספיק.
שיש מסביבי הרבה אגואיסטים (כולל חברות שלי)

life. the wolrd. god.

החרדות החברתיות שלי
שאין לי חברים
גזענות
צביעות
בגידות
בגרות בכללי
העתיד שלי
הפחד שאני הכשל
עצלנות
הפרעות הנפשיות שלי
יותר מדי מחשבות
החיים שלי
שאני לא עושה משאני רוצה לעושת מפחד להכשל
ולשאר לבד...

הגובה שלי
העניים שלי
האופי שלי כלפי אנשים ( אני דורכת על אנשים כדי להגיע לפיסגה)

גמגום קל שמציק לי אבל לא מונע ממני להיות בלי ביטחון עצמי..
קצת בעיות עם בנות.. יודע לדבר אבל לא יודע לקדם את זה הלאה
תחושה שאני לא מאה אחוז ממצה את הפוטנציאל שלי בלימודים.. אני יוצר עסוק בחברים.
זהו.. סך הכול אני בסדר גמור ומאושר

העולם
אבל מצד שני אם הוא לא היה מציק לי לא הייתה לי שאיפה לשנות אותו ואם העולם מושלם ואין מה לעשות מה הטעם.

בנות.
עבודה.

הראשון יהיה אידיוטי אבל זה ממש ממש מפריע לי -
בגלל חבר שלי שכל הזמן ירד עלי פעם (פעם לא עניין אותי) ועכשיו גם קצת בקשר לאנגלית שלי אז נהייתי ממש מובכת ובלחץ.. אני ממש נהיית חרדה בשיעורי אנגלית או כל דבר שקשור לאנגלית, למרות שאני ממש טובה יחסית להקבצה ב', אבל ב א' אני נחשבת בסדר כזה. (האוצר מילים שלי צריך להשתפר).

שחבר הכי טוב שלי סוג של בגד בי

שאני רוצה חברים חדשים חוץ מאחת שהיא החברה הכי טובה שלי ועוד חברה סבבה כזו, כי אין לי חברים חוץ מהן.. רק אחת בכיתה שאני "מסתדרת איתה", מן ידידה כזאת.

שאני רוצה חברה, כאילו בת זוג, ושאין לי את זה כרגע.

העצבים שלי והחרדות שלי.

הילדות שלי
בעיות נפשיות
פתיל קצר
שומנים
אכילה רגשית
אהבה
האופי החסר עמוד שידרה שלי
האנשים שאני גרה איתם
העבודה שלא יצא מימני כלום ואני לא עושה עם זה כלום
השאלה למה אני עדיין כאן

הפרעות האכילה שלי, החרדות שלי, המשפחה שלי, האהבה שלי, הבגרויות שלי.. מציקים זה לא מילה לתאר.. אבל סה לה וי

הרגישות שלי, וזה שאני לא מסוגלת לפגוע באנשים אפילו שהם פוגעים בי:\

סיגריות
ג'וקים
קלמרים עם 3 תאים
ערסים
אימואים
אייל גולן
פאר טסי
דורה
גאליס
ערוץ גאליס.

שאנשים משקרים
שאנשים כפויי טובה
שאנשים חושבים שהם תמיד בשיא ומעל כולם והם לא
שאנשים חושבים שהם מושלמים והם לא
שאני שמנה
שאני לא יפה