להפיג את בדידותי בעולם - בת 21, בודדה בעולם, אין לי אף אחד, לא חברות, לא חבר.. רק בדידות מתמשכת.. אני מנסה להכיר אנשים שהם כמוני, בן זוג אבל כלום.. כל החיים אני אהיה לבד, מי סובל אותי בכלל בעולם הזה, איך אני מפיגה את הבדידות?

הרבה אנשים ישמחו "לסבול" אותך. את צריכה רק להאמין. פה ובכל האינטרנט יש מלא אנשים בודדים שמחפשים קשר. כל מה שצריך זה להיפגש במקום ציבורי ולהחליט יחד על ואם ההמשך. בהצלחה

די כבר עם כל האנשים האלו שמבקשים את הפרטי! הרי זה ידוע מה אתם רוצים בזה! היא בסך הכל שאלה איזו שאלה, התשובה שאתן נותנים היא טיפשית..

תקשיבי את צריכה לשנות כיוון מחשבה משליליות לחיוביות, להיות יותר אופטימית. כרגע עם מחשבות כאלה את רק תישארי בתוך הגלגל הזה וכלום לא ישתנה, תנסי לצאת מהדיכאון הזה ולנסות להיות שמחה יותר וזה כבר ימשוך אלייך חברה.

אני בדיוק בגילך. חוויתי את הבדידות הזאת כמעט כל חיי. בעיקר זה נבע מזה שאין לי משפחה ואני תמיד מרגישה לבד גם היום כשיש לי בן זוג מושלם. אני יודעת שרק כיהיה לי משהו שזה שלי. ילדים, אני ארגיש בסיס שלא עוזב ותמיד קיים. הייתי בדיכאון עמוק בגלל הבדידות סבלתי יום יום. אבל תמיד יש פתרונות. וחוויתי דיכאונות לא פעם ולא פעמיים. אני אשמח לעזור לך וללות אותך כל הדרך שתצטרכי אותי. אני לא בחור ככה שהאינטרס שלי זה לעזור לך. ולתת לך הרגשה שאת לא לבד ויש עוד מלא כמוך. בן זוג זה לא הכי חשוב אבל זה חלק חשוב ואני מאמינה שכשתאהבי תצמך את תפגשי את הבחור. את מוזמנת לפנות אליי. שתדעי לך בתקופות הכי בודדות שלי סטיפס היה מציל לי תחיים. והכרתי פה שתי חברות לחיים. וזו לא בושה. היום אני בקשר איתן. עם אחת יום יומי ואני שמחה על זה. והכל ניתן לשינוי רק צריך תקווה אמונה התמדה. והכל יהיה בסדר. תאמיני בעצמך ותחפשי דרכים כל הזמן מה אפשר לשפר.

מה זה אנשים כמוך?

גם אני הייתי מאוד לבד עד שיצ רתי לעצמי חחיים משלי - מקצוע, תחביבים סביבה חלדשה

מה זה בשבילך ל הדברים האלו?

אנשים לא מתחברים איתך שאת מנסה? הם נסגרים?
או שאת בכלל לא מנסה?

שלום לך מבינה אותך לגמרי למרות שאני כפול מגילך עברתי ואני עוברת. עדיין בדידות לא קלה אשמח לעזור לך ולהיות שם בשבילך זה גם יעזור לי, בזה זה אני יעזור. לך, אם את רוצה באמת בקירבה כמו אימא או אחות גדולה אני פה בשבילך העיקר שלא תגיעי לגיל שלי בבדידות, אני אנסה לעזור לך להבין שאת צעירה והחיים לפניך, ושיש תקווה רק צריך לדעת איך לגייסם אותה, כתבי לי לדואר שלי מחקה לשמוע ממך,

את צריכה להפסיק לחשוב על זה,!
זה טבעי להרגיש ככה בגיל כזה...
זה מראה שיש לך רצון פנימי להתחבר עם אדם נוסף!
אבל, מה לעשות שהכרות עם בן זוג טוב לא תמיד מגיע בקלות.. זה דבר שלוקח זמן...
פשוט תפסיקי לחשוב על זה!
תצאי עם חברות לבלות או אם אין לך כאלה תצאי לבד זה גם טוב.. תמשיכי לחיות רגיל תחפשי תעסוקה שאת אוהבת ותמלאי איתו את הזמן הפנוי שיש לך בשביל שהמחשבות האלה לא יציפו אותך..
אני מבטיח לך שהבן זוג המיוחל יגיע לבד רק אל תישארי בבית... תצאי תבלי.. תפגשי אנשים זה יגיע בסוף
מקווה שעזרתי (:

אני בן 24 וכמוך.. לא יודע מה להציע..

תקשיבי, בדידות היא רק הרגשה שנעלמת עם הזמן! מספיק את תצליחי להשיג לך חברה אחת, את כבר לא תהיי כזאת. העובדה שאת מנסה להכיר אנשים, מראה בך את הרצון שאת לא רוצה שזה ימשך, וזה יפה! אני יכול להגיד לך שאני אישית, הייתי בהרגשה הזאת פעם, ויצאתי ממנה.. אבל זה לא אומר שאני לא מרגיש בודד, יש רגעים כאלו. ואת לא תהיי לבד כל החיים, בסופו של דבר כל אחד מוצא את הנפש התאומה שלו! בכל מקרה, שיהיה לך בהצלחה ושתהיי מאושרת.. עם תהיי בעניין לדבר, אני פה..

קראתי את השאלה שלך והרגשתי כאילו אני כתבתי אותה, רק שאני בת 24.
אחד הדברים שעשיתי לאחרונה כדי להתמודד עם התחושות האלה, שלפעמים גובלות בדיכאון ממש וחוסר חשק לחיות (לא ניסיתי להתאבד אבל זה לפעמים מרגיש ככה כשממש ממש בודדים), זה לאמץ כלבה, מה שלא התאפשר לי עד עכשיו.
ברור שזה לא כמו זוגיות או חברה טובה אבל זה לפחות לא לגמרי לבד, זו תחושה שמישהו זקוק לך, זה מוסיף עיסוק בתוך היום (במיוחד כלבים שהם חיה כל כך מלאת חיים ומרץ עד שזה מדבק) ומפיג לפחות חלק מהשיעמום הנוראי שמתלווה לבדידות מוחלטת או כמעט מוחלטת.

מוזמנת לדבר איתי בפרטי אם תרגישי צורך:)