תשובה אחת
אני לא רופא, והתשובה מבוססת על ידע אישי בלבד (בתוספת ידע כחובש צבאי בעבר); התשובה תלויה כמובן בגילך (לילדים דופק מהיר יותר), במצבך הרפואי, במסת השומנים שלך ועוד. אז התשובה היא בהנחה שאתה בממוצע.
ראשית, ללא מאמץ, בתנאים רגילים, עדיף דופק איטי וחזק. 50-60 פעימות בדקה, מעידות על לב תקין המסוגל למאמץ (בכפוף ובנוסף לעוד פרמטרים).
כל מאמץ, מצריך יותר חמצן לשרירים ולריאות, מכאן יותר דם ומכאן שעל הלב להגביר מהירותו.
אם נקודת ההתחלה היא 60, אז במאמץ יגיע ל 100, או 120 וזה בסדר גמור. אם נקודת ההתחלה היא 80-90, משמע אינך בכושר ובמאמץ הנ"ל, הלב יגביר ב 60 (לדוגמה ) וכך תגיע ל 150 שזה פחות טוב.
בקיצור, קצב הפעימות במאמץ, כמובן מתגבר. ככל שהמאמץ גובר, קצב הפעימות גובר. העליה בקצב מגבירה לחץ דם. מובן שיש גבול לא בריא של קצב לב ולחץ דם. פשוט כי הצנרת יכולה לפקוע. כשאדם בכושר טוב, הקצב הראשוני נמוך ומאמץ סביר לא גורם ללב להשתולל וללחץ הדם לעלות. אדם ללא כושר, לבו יאלץ להתמודד עם המאמץ, בהגברה של הדופק והלחץ ובגבולות מסויימים זה לא בריא ואתה תרגיש זאת. בין היתר בהרגשה שאתה אדום, אולי כאב ראש, הזעה מרובה כמובן ולעיתים כאב. מסקנה: להכנס לכושר בצורה הדרגתית ולא לאתגר את הלב יתר על המידה עד שתהיה בכושר. אגב. לב בריא יהיה עם דופק איטי וחזק. דופק מהיר וחלש הוא סימן רציני ביותר. דופק מהיר וחזק הוא תוצאה של מאמץ ודופק איטי וחלש גם הוא סימן לא טוב.