איזה בעיות יש לכם? ואתם אופטימים?

מאז שאני אופטימית, כמעט ואין בעיות:)

כל כך הרבה בעיות שהפסקתי לספור:/
אבל אני מאוד אופטימי, חברים שלי אומרים שלפעמים אפילו יותר מדי

אני רוצה תמיד לפגוע באנשים שחשובים לי

בעיות מוחיות משפחה חברים בעיות נפשיות, בעיות אם אנשים קרובים בעיות כלכלה, עוד כמה בעיות, אבל הכי שמחה שיש d:

אני סובלת מהפרעה נפשית ולוקחת כדורים, אבל אני אופטימית!:)

לפעמים יש לי דימוי עצמי נמוך
אני מרגישה לבד הרבה פעמים, או לא רצויה
אני דורשת מעצמי כל כך הרבה

אבל הבעיות שלי מתחילות להיעלם, אמנם לא אופטימית, אבל שמחה:d

יש לי בעיות שאני לא יציין אותם פה.
אני לא יודעת אם אני אופטימית או לא פשוט אני תמיד חושבת על ההכי גרוע ואז לא משנה מה מגיע זה יותר טוב מכלום לא (?).

יש יותר מדי בעיות, אין טעם שאכתוב כי אני גם ככה כל היום מתעסקת בהם, וזה לא יועיל לשום דבר.
ואני מאוד פסימית, אני גם לא חושבת שחיים זה דבר כל כך משמעותי שצריך לשמר, הסיבה היחידה שאני לא מתאבדת זה כי אני יודעת שזה יפגע בסובבים אותי.

כבר הספקתי לספור. לא.

יותר מדיי בעיות. כן.

שעדיין לא עשיתי את המיליון הראשון שלי

איפה להתחיל? כל מה שיש לי בחיים זה רק בעיות, ואני מאוד פסימית.

שאני רוצה לחמם את היד אז אני נוגע בבטן... ואני צורח מקור

אין לי שום בעיות, אני אדם מסודר ולא חסר לי כלום.

אני אף פעם לא אופטימי, זה עושה לי חררה.

סיפור חיי ^ ^

אני פסימית. אבל תמיד מוצאת דרך להעלים את זה.

גובה 1.5
עדשות ראיה ששמתי והתלהבתי כמו מפגרת הרסו לי תעינים ועדשה נתקעה בתוך הוציאו לי בניתוח ועשו אותי פאקינג פוזלת! בעין אחת זה קרה לפני חודש
אף קצת עקום ממשקפים ששמתי מגיל 8 עיוות לי תאף
גוף מכוער שוקלת 46 יש ירכיים המותנים 64 וערכים 88. שמנה קיצר

לא אופטימית בכלל: (
לא נראה לי יהיה לי חבר... עם הבעיות שישלי

יש לי יותר מדי בעיות ומעדיפה לא לציין פה.
אני לא אופטימית בכלל.

יש לי בעיות, למרות שפעם היה לי יותר הרבה בעיות.
אהל תמיד הייתי טיפוס אופטימי.

יותר מדי, וסתכל על הכינוי שלי ותחשוב אם אני אופטימית.

הרבב בעיות ןלא אופטימית הייתי אומרת מיצאותית אבל אומרים שאני פסימית חחח0_0

כל כך הרבה בעיות הפסקתי לספור
תמיד אופטימית

well, אני נערה בעייתית בכבודי ובעצמי.
והאם אני אופטימית? לא. אין לי סיבה, ולשקר לעצמי ולנסות למכור לעצמי אשליות לא ישפר את מצבי.

בעיות מפה ועד..
אבל לא יודעת מנסה להסתדר עם זה איכשהו ומנסה להיאחז באופטימיות.. כי זה רק עוד שלב בחיים שגם אותו נעבור

יש לי הפרעות אישיותיות.
כלל לא אופטימית.

רוב הבעיות שיש לי הן עם עצמי
משתדל להיות אופטימי

בעיות עם המשפחה, עם ה"חברים", עם עצמי.
אני פסימית.

מלא בעיות שאני מעדיפה לא לציין כי נמאס לי כבר להתעסק בהם. במשך ארבע שנים אני רק אוכלת חרא מהחיים האלה. אני יכולה לספור על כף יד את הדברים הטובים שקרו לי בכל השנים האלה.
ואם אני אופטימית? לא מגדירה את עצמי כאחת כזאת ואני גם לא מגדירה את עצמי כפסימית. אני מגדירה את עצמי כמציאותית עם נטייה לאופטימיות אבל בעיקר רגילה, אני פשוט רגילה לסבול אז כל פעם שקורים דברים רעים, וממשיכים לקרות, אני מנסה לקחת את זה בהומור ולא לתת לזה להשפיע עלי או לחשוב על זה יותר מידי או על העתיד אבל אני כן נכנסת לדיכאונות מידי פעם

הפסקתי לספור מימזמן.
מנסה להישאר

אם אני אתחיל לפרט זה לא ייגמר... בקצרה אגיד שבעיקר בעיות חברתיות וכל מיני שריטות מעצבנות.
אני ממש לא אופטימית. ממש לא.

אני חושב שפתרתי את כל הבעיות בזה שהייתי אופטימי