אבולוציה בכלל לא קרתה לדעתי- ויש הרבה סיבות, למה אנשים עדיין מאמינים בזה?

זו הדעה שלך.. יש אנשים שחושבים שיש סיבות ועובדות שזה כן קרה
הכל עניין של אמונה
כמו שיגידו שיש הרבה הוכחות לכך שאלוהים קיים ויש כאלה שיגידו שכל זה שטויות ולא נכון ולא יאמינו באלוהים

שואל השאלה:
אז הגעתי למסקנה הגיונית, צריך כל כך הרבה תנאים באבולוציה שזה נשמע ממש צחוק כל אחד מוסיף משהו שהיה פעם כדי שזה ישמע אמין ואכתוב משהו שממש ערער לי את 'האמונה' באבולוציה:

שואל השאלה:
העיטוש המכונה בפינו "אפצ'י" הינו מנגנון מסובך מאוד שיש לו ערך רב כאשר אנחנו מצטננים כדי להרחיק בבת אחת הרבה חיידקים מהגוף. במנגנון הזה משתתפים מערכות רבות בגוף- העור שמרגיש בטמפרטורה הנמוכה, האף (התאים שגורמים לגירוי), הריאות, המוח, מערכת העצבים המרכזית, העניים שנעצמות ברגע הנכון כדי לא לעוף מחוריהן... וכו'. כמות המידע הגנומי הקשורה במנגנון הזה היא עצומה ולא ניתנת לתיאור ע"י בן-אנוש. כדי שהמנגנון הזה יעבוד צריך לקיים את "הוראות הספר" המדויקות כדי שהמערכות יהיו מסוגלות לתפקד בשעת אמת.

עכשיו נשאלת השאלה: מתי הופיע המתעטש הראשון? יש שתי אפשרויות:

1. היה פרט אחד ש"קרה לו" מקרה מצער של חשיפה לקרינה קוסמית או משהו כזה והגנום שלו הסתבך ונהרס בצורה קולוסלית כזו שהוא מסוגל להתעטש.

2. רצף של שינויים גנטיים (מקריים) לאורך מיליוני שנים בפרטים רבים שהעבירו תכונות מדור לדור עד שהגענו למצב הנוכחי שרובנו ב"ה מתעטשים. הפרטים בעלי התאמה טובה יותר לסביבתם שרדו ואחרים לא.

האפשרות הראשונה לפי כל חוקרי האבולוציה היא פשוט שטות. כולל פרופ' ריצ'רד דוקינס הארכיבישוף או אולי האפיפיור של כנסיית האבולוציה בעולם. הסיכוי שפרט יחיד יצליח במקרה לפתח את המערכת הזו היא פשוט אפס מוחלט (אלא אם כן אתה מאלה שמתעקשים ש 1 בחזקת מינוס 300 זה ערך משמעותי). וגם אם קרה מקרה מצער זה. הסיכוי של ה-"טעות" לעבור הלאה מדור לדור ולהתפשט לשאר הפרטים בשבט הם אפסיים.

האפשרות השנייה גם בעייתית גם מבחינה סטטיסטית וגם מבחינה אבולוציונית. האבולוציה נשענת על ההנחה ששינוי גנטי "שורד" אם יש לו "יתרון אבולוציוני" (כלומר אם לאדם אפצ'יונר יש סיכוי קצת גדול יותר נניח 0.001% יותר מאדם "שקט") אז לאורך שנים יבטיח את שרידותו ושאר הפרטים ייעלמו. זה אולי יעבוד טוב אם יש מכת קור בכל העולם ובבת אחת כולם מרעישים עולמות ומתעטשים וכל השאר מתים בבת אחת כמו בדוגמת צלחת החיידקים. האבסורד ברור...

הבעיה שאין שום יתרון אבולוציוני בהתפתחות של אחת המערכות המשתתפות בעיטוש - כבר אמרנו שהכל צריך לפעול ביחד.. אז למה שהשינויים הגנטיים במערכת העצבים המרכזית הקשורים בתהליך העיטוש (וגם זה לפי החוקרים יכול לקחת מאות מיליוני שנים) בכלל יקרו מה היתרון? אני יודע שיש כמה מדענים שפרסמו מאמר שכביכול מראה איך עין (דוגמא מפורסמת לבעיה של מיקרו ומאקרו) יכולה להתפתח ב-400 אלף שנה בלבד. ועל כך אני אומר נו טוף פרסמו מאמר.. אני מיד שם שטיח ומשתחווה. כל מי שיגיד לך שבעיית ההתפתחות במאקרו לעומת המיקרו נפתרה אינו אלא "מסבן" אותך. אין לבעיה הזו פתרון נכון לעכשיו.

בקיצור דרווין זרק רעיון מהפכני ומושך (הוא בעצמו בכלל היה אגנוסטיקן) אבל ככל שיש לנו יותר כלים להבין תהליכים בתוך התא ומערכות ביולוגיות מגלים תחכום בל ישוער שמעמיד את כל התיאוריה בספק גדול (חסידים כבר אמרתי?)

יש עוד הרבה מה להאריך... אבל נעצור כאן