אוף למה החיים כאלה קשים שכול יום צריך לקום בבוקר לעבוד קשה ולילמוד קשה למה?! הלוואי ומחר אני פשוט לא יקום בבוקר!

הי

אני קורא את השאלה והיא נשמעת לי כמו צעקה כזאת - של "נמאס!".. כאילו אתה סוחב וסוחב ובשלב מסויים פשוט נשבר, פשוט מרגיש שדי, כמה אפשר, מרגיש שהכל חסר משמעות, שמוציאים לך את כל המיץ ואין לך שניה מנוחה, ולפעמים אתה רוצה למות, ללכת לישון ולא לקום יותר, פשוט לנוח מכל המירוץ הזה שאין לו סוף..

ורציתי לנסות לתת לך מקום טיפה לנוח, מקום שבו אולי תוכל לפרוק את הצעקה הפנימית הזו, לשתף בקשיים, בעייפות, בהתמודדות שאין לה סוף. בוא לדבר איתנו בסה"ר.. הצ'ט שלנו פתוח כל ערב בין תשע לחצות, ונשתדל כמה שנוכל להיות איתך, במיוחד ברגעי השבירה שבהם אתה רוצה למות, ננסה לתמוך קצת, שלפחות לא תהיה לבד מול כל המעמסה הזו שמועכת אותך. אולי נוכל טיפה להקל, אפילו לזמן קצר..

שלך


מתנדב סה"ר

שואל השאלה:
זה לא צעקה כזאת זה פשוט שהחיים מעצבנים שצריך לעבוד קשה ולילמוד קשה אין לי ביכלל ראש ללימודים גם ואין לי כוח גם לעבודה אני פשוט הולך לעבוד לפעמים במסעדה בתור שוטף כלים וזהו פשוט הכול הכול ממש קשה ולא בא לי פשוט להתמודד בא פשוט לא לקום בבוקר הכי טוב וזהו!

גם לי זה קרה עד ששמתי לב שאני לא מרוצה במקום העבודה שלי למרות שהרווחתי יפה, אני חושב שאם תשים לב לזה זה יעזור לך. ולא יקרה כלום אם תחליף עבודה או תצא לטיול קטן. בהצלחה

הספר "הסוד" ישנה את הדרך בא אתה מסתכל על העולם, אך רק אם אתה רוצה לשנותה..