רציתי לשאול מה דעתכם על החברה של היום, על המצב במדינה ולאיפה לדעתכם נגיע בעוד כמה שנים וגם מה דעתכם על דעתי, כתובה למטה -

לא יודע מה איתך
אני עם המדינה הזו סיימתי אחרי הצבא
ועוד לפתוח טלוויזיה בחופש ולגלות שקבוצות ערסים יושבים בחול ומטנפים את המקום ואז שאני אלך למלון ואדבר בעברית אני אמור לסבול בגללם

הכל בסדר ואפשר לסמוך על ביבי שמנהיג וימשיך להנהיג את מדינת ישראל, התקשורת מייצגת הכל בצורה שמאלנית ומאשימה כלפיי ביבי ומאמיניו. אם השאלה נובעת מתוך פחד כלשהו בגלל כל התקשורת אז אין מה לדאוג

שואל השאלה:
נמאס לי כבר שכולם מנסים להצדיק את האמונות שלהם בעזרת שיטת ההפרכה (ביטול של אמונה אחרת). למה אנחנו לא יכולים להמשיך בחיינו שידיעה שיש אנשים בעולם שחושבים אחרת מאיתנו ושלימדו אותם אחרת מאיתנו, למה אנחנו לא יכולים להסתכל שניה מהצד ולראות, לדוגמא, שלא כל ערבי שיעבור ברחוב הוא בהכרח מחבל ושהוא יכול להיות אדם נפלא, שמחכה לו משפחה בבית בדיוק כמו ההורים שלנו.
למה אנחנו לא יכולים להבין שיש אנשים שמקיימים קשר רומנטי לא זהה לתבנית הקיימת בה אנו חיים.
למה אנחנו לא יכולים להבין שלא כל העולם סובב סביב אותה נקודה קטנה בה אנו גרים, ושלא כל האנשים חייבים לעשות את אותם דברים ולהראות בדיוק אותו הדבר.
למה אנחנו חייבים ישר לשפוט כל אחד לפני שהכרנו אותו, למה אנחנו לא יכולים פשוט -לכבד- את האחר ולקבל אותו כמו שהוא לא משנה איך הוא נראה ומאיפה הוא בא ואפילו, איך חינכו אותו בבית.
אניר וצה שיום אחד הכל פה יתפוצץ בשביל שנוכל לבנות את הקיום של הפלנטה הזאת מחדש, או אפילו עדיף שלא.

זה כל כך מעצבן אותי שכל כך הרבה דיונים חסרי תוכן, סתמיים שאותו אחד, מטומטם לגמרי, (מה לעשות), שחי בתוך קופסא קטנה שנקראת האגו שלו ולא יכול לצאת ממנה קצת אפילו לרגע!
נמאס לי כבר שאני לא יכולה להביע את דעתי בשקט בלי שמישהו יתחיל לעשות צחוק בכל דבר ולמה, למה אני צריכה להרגיש כאילו המקום בו אני גרה קורס תחת רגליי שכולם פה שוביניסטים, הומופובים גזענים חשוכים ומנופחי אגו!
למה אתם לא יכולים לנסות לשנות את עצמכם במחשבה שיום אחד, אנחנו אלה שנבחר את ראש הממשלה הבא, אנחנו נהיה הדוגמא לצעירים, אנחנו נצטרך לתת להם ערכים בתור בני אדם שווים. לא כאילו עכשיו המצב פשוט מזהיר.
והכי חשוב, למה אני צריכה לחיות בפחד שיום אחד תפרוץ פה עוד מלחמה רק בגלל אנשים בעלי דעות קדומות, מרובי כוח, בצורה מסויימת.
אני הכי לא פטריוטית בעולם, אני ביסקסואלית, אני שמאלנית קיצונית ואני הסטראוטיפ המושלם, אני יודעת, אבל עכשיו אני שמחה כי שמתי פה את הדעה שלי.
אולי זו סתם אוטופיה שיצרתי בראש שלי, ואני סתם חופרת לכם ומבזבזת לכם את הזמן, אבל תעשו מה שבאלכם, באמת, כבר לא אכפת לי.

אנשים מפחדים מערבים וזה נורמלי לחלוטין אבל אי אפשר להגיד שכל אחד חושב שכל ערבי הוא מחבל, תמיד יש אפשרות שתפרוץ מלחמה אך אנו מנסים לשמור על יחסים טובים עם כולם ולא תוקפים את המדינות השכנות לנו

החברה של היום להבין שכל אחד שהוא שונה הוא לא נורמאלי
ולהיות מגניב זה ערס ופרחה
וכלך הזמן מתייגים אותך מגדירים אותך שונאת את זה אבל זה בכבר ביום יום שלי של כולם
ישראל אף לא התעסקתי יותר מידי בפוליטקה והיא גם לא כל כך מעניינת אותי אבל החינוך כן מעניין אותי
ומחנכים אותנו לזה שלטעות זה רע. שונה זה רע, נכשלת אז אתה טיפש ואני חושבת שזה מה שהכי דפוק