תשובה אחת
כמו אינעל אבוק וכאלה?
באבו אבוהה - ועוד איך (מילולית: באבי אביו).
אוסול שורשיות, מקוריות (אתנית). בערבית, אוסולי () הוא יסודי, מקורי. ר' אסלי.
אָחוּק לרוב בא בצורת הריבוי "אחוקים", לציון חברים בלב ונפש. בערבית, אחוכּ () הוא "האח שלך".
אחלה טוב, מצוין, מילה של שביעות רצון. בערבית, אחלא () הוא הכי מתוק, ובהשאלה - משהו טוב, משובח.
אינשאללה ( ) הלוואי (מילולית: אם ירצה השם).
אַכְּבָּר () הוא "הגדול ביותר" (זו צורת ההפלגה של כביר=גדול). יש הרבה צרופים בעברית שמשתמשים במילה אכבר. למשל: אכבר גבר, אכבר טול (). ומוכר כמובן הביטוי "אָלְלָהֻ אכבר" (אללה הוא הגדול ביותר).
אסלי אמיתי, אותנטי. נאמר בעיקר על ידושלמים ותימנים.
בּוּגֶ'רָס ( ) שיבוש של ווּג'ע אַ (ל) רָאס (כאב ראש) שהפך לווּגֶ'רָס ולבּוּגֶ'רָס. בעברית: טרחה, טרדה, מצב מסובך ומעיק.
בסטה () דוכן בשוק. ( - פרש (סחורה)). יתכן שמקור המילה הוא מפרסית: (basta) - מקום סגור.
בעסה וגם: באסה תחושת אומללות הנובעת מאכזבה או ממפח נפש (בערבית - ). בערבית המדוברת יש למילה גם משמעות מטאפורית של קילקול או השריית אווירה של נאחס או של יאוש. מכאן נגזרות גם המילים התבעס או התבאס.
גַּ'בֶּל גַ'בְּלָאוֹת () הר, הרים. בשימוש בעיקר בסלנג הצבאי.
ג'ורה ביוב. במקור: - בור (בור ספיגה).
ג'מעה חברֶ'ה. בערבית: ג'מאעה () - חבורה.
ג'ננה מאותו השורש כמו מג'נון (משוגע): שיגעון, עצבים. ג'ננה מקבלים ומביאים ("אחי אתה מביא לי את הג'ננה").
דאווין (, דָּוָאוִין) פעולה או דיבור שמטרתם לעשות רושם, בלי שיש מאחוריהם יכולת אמיתית. במקור זוהי צורת הרבים של המילה דיוואן (), שפירושה לשכה או משרד; וכן: קובץ של שירים, סיפורים, דרשות וכד'. שינוי המשמעות של המילה לדברי רהב ריקים אינו ידוע בוודאות. לפי ד"ר חזי ברוש, מקורה בראשית ימי האסלאם, ברשימות השלל שנכתבו על ידי הלוחמים המוסלמים עוד בטרם ניצחו בקרב.
דאחקות (ביחיד דאחקה) "צחוקים" (במלעיל). לרוב, במשמעות של בדיחה מתנשאת על מישהו שלא שייך לחבר'ה. בערבית, דחכּה () היא צחוק. דאחקות מריצים ("להריץ דאחקות").
דוגרי דיבור ישיר, בלי התחכמויות. בערבית המדוברת, דֻע'רי פירושו "ישר". למשל: "אִמְשִׁי דֻעְ'רִי" - לך ישר. המילה הגיעה לערבית כנראה מן הטורקית (dogru בטורקית משמעו ישר קדימה).
דיר באלק זהירות! מילת איום ואזהרה מפני ביצוע פעולה. בערבית, דיר בַּאלַכּ ( ) משמעו 'הסב את תשומת לבך', כלומר 'שים לב'. בערבית זאת רק צורת הציווי ליחיד (לרבים: דיר באלכום וכו'), אבל בעברית משתמשים בה ללא שינוי המין לכל הגופים.
התחפף הסתלק
התחרפן התנהג בצורה מוזרה, השתגע. בא מהמילה חַ'רְפָאן (), שהוא זקן, "סנילי", פטפטן.
ואדי () עמק, גיא.
וואלה צרוף של ו' השבועה והמילה אללה () שמשמעו "אני נשבע בשם האל" או "בחיי אללה".
חיזבאללה ( ) שמה של התנועה השיעית הלבנונית. מילולית: מפלגת אללה.
חלאקה המנהג היהודי לספר את הילדים פעם ראשונה בגיל שלוש בעלייה לרגל למירון. בערבית מדוברת (): תספורת, גילוח.
חמסה ח'מסה () הוא הקמיע נגד עין הרע, שצורתו צורת כף יד. בהשאלה: ביטוי הנאמר כסגולה כנגד עין הרע. בערבית: ח'מסה הוא חמישה, ובהקשר הזה חמש אצבעות היד.
חפיף באופן מרושל, בקלות. במקור: ח'פיף () - קל משקל. מכאן הפועל לחפף לעשות משהו באופן חלקי, ללא הקפדה על הפרטים.
יאללה מילת זרוז, צירוף של שתי מילים: יא + אללה ( ).
יעני כלומר. וכך גם בערבית ().
כיף מהנה, מענג. המילה כַּיְף () בערבית פירושה הנאה, נחת-רוח; וגם חשיש.
לאפה פיתה שטוחה וגדולה. המילה הערבית לָפָה () באה מן השורש לפ"פ ומשמעותו, כמו בעברית, ללפף, לסובב.
באבו אבוהה - ועוד איך (מילולית: באבי אביו).
אוסול שורשיות, מקוריות (אתנית). בערבית, אוסולי () הוא יסודי, מקורי. ר' אסלי.
אָחוּק לרוב בא בצורת הריבוי "אחוקים", לציון חברים בלב ונפש. בערבית, אחוכּ () הוא "האח שלך".
אחלה טוב, מצוין, מילה של שביעות רצון. בערבית, אחלא () הוא הכי מתוק, ובהשאלה - משהו טוב, משובח.
אינשאללה ( ) הלוואי (מילולית: אם ירצה השם).
אַכְּבָּר () הוא "הגדול ביותר" (זו צורת ההפלגה של כביר=גדול). יש הרבה צרופים בעברית שמשתמשים במילה אכבר. למשל: אכבר גבר, אכבר טול (). ומוכר כמובן הביטוי "אָלְלָהֻ אכבר" (אללה הוא הגדול ביותר).
אסלי אמיתי, אותנטי. נאמר בעיקר על ידושלמים ותימנים.
בּוּגֶ'רָס ( ) שיבוש של ווּג'ע אַ (ל) רָאס (כאב ראש) שהפך לווּגֶ'רָס ולבּוּגֶ'רָס. בעברית: טרחה, טרדה, מצב מסובך ומעיק.
בסטה () דוכן בשוק. ( - פרש (סחורה)). יתכן שמקור המילה הוא מפרסית: (basta) - מקום סגור.
בעסה וגם: באסה תחושת אומללות הנובעת מאכזבה או ממפח נפש (בערבית - ). בערבית המדוברת יש למילה גם משמעות מטאפורית של קילקול או השריית אווירה של נאחס או של יאוש. מכאן נגזרות גם המילים התבעס או התבאס.
גַּ'בֶּל גַ'בְּלָאוֹת () הר, הרים. בשימוש בעיקר בסלנג הצבאי.
ג'ורה ביוב. במקור: - בור (בור ספיגה).
ג'מעה חברֶ'ה. בערבית: ג'מאעה () - חבורה.
ג'ננה מאותו השורש כמו מג'נון (משוגע): שיגעון, עצבים. ג'ננה מקבלים ומביאים ("אחי אתה מביא לי את הג'ננה").
דאווין (, דָּוָאוִין) פעולה או דיבור שמטרתם לעשות רושם, בלי שיש מאחוריהם יכולת אמיתית. במקור זוהי צורת הרבים של המילה דיוואן (), שפירושה לשכה או משרד; וכן: קובץ של שירים, סיפורים, דרשות וכד'. שינוי המשמעות של המילה לדברי רהב ריקים אינו ידוע בוודאות. לפי ד"ר חזי ברוש, מקורה בראשית ימי האסלאם, ברשימות השלל שנכתבו על ידי הלוחמים המוסלמים עוד בטרם ניצחו בקרב.
דאחקות (ביחיד דאחקה) "צחוקים" (במלעיל). לרוב, במשמעות של בדיחה מתנשאת על מישהו שלא שייך לחבר'ה. בערבית, דחכּה () היא צחוק. דאחקות מריצים ("להריץ דאחקות").
דוגרי דיבור ישיר, בלי התחכמויות. בערבית המדוברת, דֻע'רי פירושו "ישר". למשל: "אִמְשִׁי דֻעְ'רִי" - לך ישר. המילה הגיעה לערבית כנראה מן הטורקית (dogru בטורקית משמעו ישר קדימה).
דיר באלק זהירות! מילת איום ואזהרה מפני ביצוע פעולה. בערבית, דיר בַּאלַכּ ( ) משמעו 'הסב את תשומת לבך', כלומר 'שים לב'. בערבית זאת רק צורת הציווי ליחיד (לרבים: דיר באלכום וכו'), אבל בעברית משתמשים בה ללא שינוי המין לכל הגופים.
התחפף הסתלק
התחרפן התנהג בצורה מוזרה, השתגע. בא מהמילה חַ'רְפָאן (), שהוא זקן, "סנילי", פטפטן.
ואדי () עמק, גיא.
וואלה צרוף של ו' השבועה והמילה אללה () שמשמעו "אני נשבע בשם האל" או "בחיי אללה".
חיזבאללה ( ) שמה של התנועה השיעית הלבנונית. מילולית: מפלגת אללה.
חלאקה המנהג היהודי לספר את הילדים פעם ראשונה בגיל שלוש בעלייה לרגל למירון. בערבית מדוברת (): תספורת, גילוח.
חמסה ח'מסה () הוא הקמיע נגד עין הרע, שצורתו צורת כף יד. בהשאלה: ביטוי הנאמר כסגולה כנגד עין הרע. בערבית: ח'מסה הוא חמישה, ובהקשר הזה חמש אצבעות היד.
חפיף באופן מרושל, בקלות. במקור: ח'פיף () - קל משקל. מכאן הפועל לחפף לעשות משהו באופן חלקי, ללא הקפדה על הפרטים.
יאללה מילת זרוז, צירוף של שתי מילים: יא + אללה ( ).
יעני כלומר. וכך גם בערבית ().
כיף מהנה, מענג. המילה כַּיְף () בערבית פירושה הנאה, נחת-רוח; וגם חשיש.
לאפה פיתה שטוחה וגדולה. המילה הערבית לָפָה () באה מן השורש לפ"פ ומשמעותו, כמו בעברית, ללפף, לסובב.
באותו הנושא: