מדוע שקט פותח דלת לדיכאון?

שואל השאלה:
כששקט אז פתאום אין מחשבות ומרגיש שחסר משהו ואז אפשר ללכת לכיוון של דיכאון ודאון כאילו השקט השתלט על החיים.

להפך שקט פותח דלת לרוגע ושקט פנימי אולי השקט אצלך מתבטא בדיכאון עדייף לא לחשוב הארבה על הדיכאון כי זה סתאם מצייף רגשות ואכזבות ושנימאס מהכול אין טעם לחשוב על זה הארבה באמת

זה יותר תלוי באופי של בן אדם, בן אדם שרגיל לשקט לא יכנס לדיכאון משקט. בן אדם אנרגטי שרגיל לחוסר שיגרה לבילויים לרעש לשמחה לחברים/ידידות ופתאום יהיה לבד יתכן ויכנס לדיכאון. כמוכן שלא קיים אדם שרוצה להיות בשקט שלו רק אד זה לא כזה הגיוני שקט לא תמיד לדיכאון

דווקא אני חושבת ההפך, כשיש שקט ותלוי איזה שקט.. יש פתח למחשבות ומשם הדרך יכולה להוביל לדיכאון

הי אנונימי,

אתה מתאר מצב בו כשיש שקט ופתאום אין מחשבות אז השקט עצמו פותח דלת לשם. הבחירה האם להיכנס, להסתובב ולהביט בעוד דלתות ולפתוח דלת אחרת היא שלך. תחשוב שבמסדרון השקט הזה יש אינספור דלתות, דמיין כאילו על כל דלת כתוב משהו. בחלק מהדלתות אולי יהיו דברים שמיותרים לך לעומת זאת יהיו גם מגוון דלתות שתרצה לפתוח, לחקור...

לך יש מפתח מאסטר ואתה יכול לפתוח כל דלת שתרצה. תאפשר לעצמך למצוא ולפתוח את הדלת שרצויה לך.

שואל השאלה:
תודה, אכן התת מודע הזכיר לי מה הדחקתי אחרי שישנתי והדברים צפו בחלומות. השקט אתמול מעט הלחיץ אותי, שמא יכניס אותי לסחרור של מחשבות, אז העסקתי את עצמי עד שנרדמתי בלי לתת למחשבות לצוף בשקט הזה. השינה והחלומות איזנו את המצב ונתנו פתרונות מעולים. קמתי בבוקר עם תשובות מעולות למה שהדחקתי.

שמח שמצאת את הפתרונות

לפעמים כשיש שקט אז המחשבות צפים ואם המחשבות הלא מודעות הם פסימיות ושליליות אז זה לוקח לכיוון של באסה.
אפשר לטפל בזה