הסיפור הכי משמעותי שקרה לי בחיים, ילדת רחוב. חבל שיש כאלה הרבה בישראל. המשך למטה

לפני שבוע הסתובבתי בתל אביב וראיתי נערה מבקשת כסף , ילדת רחוב.. בקיצור רציתי לשבת ולהזמין אותה לשבת במסעדה לנסות לעזור לה בהתחלה היא לא רצתה אבל אחרי שכנועים היא באה איתי . הגענו לאיזה מסעדה אכלנו והיא לא דיברה הרבה רק אכלה והשפילה מבט . נסיתי לתחקר אותה לשאול אותה איפה היא גרה וכל מיני שאלות אבל היא לא ענתה לי . אני הסתכלתי על היידים שלה והיו בהם חבורות וכל מיני חתכים .. נסיתי להסביר לה שיש מקומות שהיא יכולה לשהות שם כמו בית השאנטי אבל היא לא דברה רק הסתכלה עלי אני ראיתי בעניים שלה את כל הכאב שלה . אני ראיתי איך היא אכלה את האוכל כאילו היא לא אכלה שנים.. אני כל כך רציתי לעזור לה אבל היא לא הייתה מוכנה לקבל עזרה , שאלתי אותה אם היא רוצה לבוא איתי לבית לשהות שם כמה ימים או סתם אפילו לבלות איתי קצת הרגשתי שאני רוצה להציל אותה אבל היא רק שתקה , אחרי שהיא סיימה את האוכל היא אמרה תודה וקמה והלכה , שלמתי את החשבון מהר ונסיתי לעצור אותה לקבל ממנה תשובות ואז היא התעצבנה עלי והתחילה לרוץ מהר וזהו לא ראיתי אותה מאז אותו יום . המילה היחידה שהוצאתי ממנה זה היה "תודה" מאז היא לא יוצאת לי מהראש. זה הורג אותי שיש מלא ילדים בישראל שחיים ככה. מי אני בכלל שיתלונן על מה שיש לי? ברוך השם יש לי משפחה שאוהבת , קורת גג , אוכל כפי יכולתך , לימודים .. וכל כך כאב לי שלה לא היה את זה, שאין לה אהבה רציתי לעזור לה היא נראתה כלכך מפוחדת אני לא יודעת מה עושים לה או איפה היא גרה או חיה מה אפשר לעשות? היא לא יוצאת לי מהראש. אני מקווה שאתם מעריכים את החיים שלכם . מאז אותו יום שפגשתי אותה אני מעריכה אותם הרבה יותר. יש מישהו שאני יכולה לפנות עליו ? המשטרה לא תעזור.. מה אפשר לעשות כדי להציל את הילדים האלה? זה לא אשמתם שהם גדלים לגורל כזה. לאף ילד שבעולם לא מגיע לחיות ברחוב או במקום שהוא לא מרגיש בבית .