הגעתי לפני כמה דקות הביתה והתחלתי לבכות,

לכי תנוחי צהריים

תצאי החוצה, ותתחילי לטייל ולנשום אוויר. אם יש לך מקום שמרגיע אותך, תתקדמי לשם. תבכי, זה משחרר. תחזרי הביתה לאחר שתרגעי קצת ותרגישי בטוחה שלא תפגעי בעצמך.

לכולם יש ימים גרועים לפעמים, לא שווה לחתוך בגלל זה, אולי מחר יהיה לך יום הרבה יותר טוב (:
תפסיקי לבכות, תשמעי שירים משמחים, צאי לעשות סיבוב קטן בחוץ...
דברי עם חבר/חברה/משפחה

הכל יהיה בסדר
גם לי היה יום לא קל בכלל
תנשמי אוויר ותאכלי משהו

אני מכירה את התחושה הזו על בשרי היטב.
אבל לחתוך זוהי "תרופה" זמנית, ומאחר והיא זמנית את תתמכרי אליה.
למה שלא תחווי את הכאב עד סופו? תוציאי הכל.
בעבר מישהו שנורא קרוב לליבי שלח לי הודעה לאחר שנה שלא דיברנו, כל כך נלחצתי שזרקתי את הטלפון והוא נשבר.
לא הצלחתי לנשום וכולי רעדתי.
בכיתי במשך שלוש שעות, הרבצתי לקירות, זרקתי דברים על הרצפה.. הוצאתי את כל הזעם שהיה לי. (למרות שתמיד יישאר עוד)
ואז הלכתי לישון.
לי אישית זה מאוד עזר מאשר סתם לשבת בחדר ולהתאפק לא לבכות, לבכות זה משחרר.
תחבקי משהו חזק (כרית, דובי... מה שזה לא יהיה) ותבכי עליו.
את יכולה גם להוסיף שירי רקע שיעזרו לך.
לאחר מכן תאכלי משהו מתוק, תשתי מים ותראי משהו מטופש בטלוויזיה.
אבל מה שלא תעשי-אל תפגעי בעצמך. את תתחרטי.