האם אתם מאמינים בגורל?

הכרתי מישהו לפני שנה, במקרה יצא ששנינו מאותו בית הספר.
אני יודעת שלא משנה מה-חלק בו תמיד ירצה אותי, כמו שלא משנה מה חלק בי תמיד ירצה אותו.
הסיפור בנינו מסובך אבל יש לנו חיבור מיוחד, כל הזמן הזה לא דברנו בכלל. רק עם העיניים.
הוא בחור רגיש שרוב המידע שהוא מעבד נקלט דרך העיניים, יש לי חיבור ריגשי מאוד עמוק איתו. (גם אם לו אין חיבור כזה אלי..)
יצא לי לחלום כמה פעמים בלילה על העבר שלו בלי שהוא סיפר לי, על דברים שכואבים לו.. ורק אחרי שחלמתי אותם מתברר כי הם נכונים לחלוטין. וזה לא משהו שנכנס לי לתת מודע-לא ידעתי את זה לפניי.
בכל אופן.. תמיד ניסינו לתקשר זה עם זו אבל זה פשוט לא עבד. אף פעם.
מהרגע הראשון שהכרנו הייתה לי הרגשה שבעוד כמה שנים, כשאני אהיה בת 23-22 והוא יהיה בן 25, משהו אמור לקרות בנינו. משהו גדול.
משהו בי לא נותן לי לוותר עליו, לפעמים אני לא מוצאת משמעות לחיים בלעדיו.
כבר הלכתי לטיפולים פסיכולוגים אבל שום דבר לא באמת עוזר.
אני משוגעת? או שזה בסדר? :/