תגידו לי אם זה כפייה דתית?

מורה דתייה בבית ספר שלי לשיעור תרבות סיפרה לנו סיפור על החיים שלה בהקשר למשהו שלמדנו בכתה, הוא הולך ככה:
ישבתי יום אחד עם חברות בבית של אחת מהן לארוחה, בגלל שזה היה יום חודש אז כולנו היינו לבושות נורא . חגיגי ואחת מהן נעדה שרשרת מיד לאחר מכן באתי לחבק אותה והשרשרת נתקעה לי בפה ולא הצלחתי להוציא אותה ממש ממש נלחצתי אחת החברות ניסתה לתת לי לשתות שמן ולאכול לחם כדי שהשרשרת תצא (היא הייתה תקועה לה בין הלשון לגרון) ושם דבר לא אבד אז חשבנו ללכת למיון ואז נאני התחלתי להתפלל בסיום התפילה אני תגחגחת לי בגרון ופתאום השרשרת יוצאת. - זה היה משהו כזה אני לא זוכרת את כל הסיפור
ואחרי זה ילדה אחת שאלה אותה אם המסקנה של הסיפור זה שאם נפצעים או חולים לא הולכים לרופא אלה הולכים להתפלל
והמורה ענתה נכון
זה כפייה דתית? אם לא מה זה?