אני אמורה להתבייש בזה שהיו לי הפרעות אכילה? ועברתי אותם ברוך ה' עריכה: זה גם היה סוג של התחלה של אנורקסיה

לא.
כל דבר שקרה לנו בעבר בעצם בונה את מי שאנחנו היום.

אבל את כמובן לא חייבת לצעוק את זה בכל מקום.

ממש לא דווקא את צריכה להיות מקור השראה לאלה שנמצאות במצב שהיית בו ולתת להן תקווה שגם הן יכולות להתגבר ולעבור את זה
כל הכבוד!

ממש לא. ההיפך את צריכה להיות גאה בעצמך. יש כאלה שמנסים ולא מצליחים ואת יכולה להוות מקור השראה להם. כול הכבוד לך, ושלא תדעי את זה יותר לעולם.

אני אל חושבת שיש במה להתבייש. גם לי היו/יש המון זמן וקשה לי לדבר על זה אבל אני לא מתביישת בזה. זה כמו להתבייש בסרטן או משהו כזה לפי דעתי. ואם יצאת מזה אז זה בכלל עולה ותוכלי להיו. השראה לאחרים