אני רוצה להתחזק מאוד ובהתחלה הסתרתי את זה מההורים שלי כי ידעתי שהם לא יקבלו את זה.

אחרי שנה בערך סיפרתי להם שאני רוצה להיות דתיה ושאני מתחזקת, סיפרתי לאמא שלי שאני הולכת לשיעורי תורה וזה. היא אמרה לי שיותר היא לא מרשה לי ללכת לשם כי הם שוטפים את המוח. אחרי ששיקרתי לה במשך תקופה כל כך ארוכה והחבאתי ממנה כל כך הרבה דברים החלטתי שאני באמת אפסיק ללכת. כבד כמעט שלושה חודשים שלא הלכתי אבל זה כל כך חסר לי, השעה הזאת ביום שבה אני מרגישה קשר לא רגיל לאלוקים, הייתי חוזרת משם כשאני יודעת שיש מישהו לצידי, לא הייתי צריכה חברים, אנשים, כלום! רק כי הרגשתי כי הוא לצידי תמיד. עכשיו כשאני במשבר אם אפשר לקרוא לזה ככה ואין לי למי לפנות ואצל מי לפרוק כולל את אמא שלי שניסיתי לספר לה והיא רק צחקה עלי, אני מרגישה שחסרים לי השיעורים האלה!! מה לעשות. ללכת או לא ללכת?