גם אתם שונאים להיזכר בדברים מהעבר?

תלוי איזה, יש זכרונות ממש טובים ומתוקים שכיף להיזכר בהם ולדמיין אותם שוב

שואל השאלה:
אני מאוד מוזר או שאת מאוד שונאת? חחח

האמת... אני ממש אוהבת.. גם להיזכר בדברים הלא טובים

אני שונאת לשמוע שירים שאני אוהבת ןאז זה מזכיר לי דברים מהעבר ואני לא יכולה לשמוע את אותם השירים רק בגלל זה

אני שונא להזכר בדברים טובים כי אני אומר איך אכלתי אותה וויתרתי על זה ):

שונאת להזכר בפאדיחות -_-

האמת שבד"כ אני ממש מתגעגעת לתקופות שהיו ונגמרו.. זה מעורר בי נוסטלגיות שאני לפעמים משתוקקת לאותם רגעים שהייתי כ"כ מאושרת, שכאבה לי הבטן מרוב צחוק, כשהרגשתי שאני במקום שלי, שהייתי עם כל החברים הכי טובים שלי, כשהיינו עושים שבתות כל הבנידודים.. אני מתגעגעת לשבט האהוב שלי, לצחוקים שהיינו עושים, למדריכים שהיו לי לאורך השנים, לחבר'ה מהמשמרות שעזבו, למורות שנקשרתי אליהן כמו לחברות, לבוגרים לחוצניקים ולמגשימים שעזבו את הסניף המושלם שלי, לקומונה המוזרה שהקמתי עם חברות, לעמותה שהקמתי במו ידיי ועכשיו ממשיכה בלעדיי, למסעות והמחנות המטורפים, לחניכים המתוקים שהיו לי בעמותה ואפילו לחניכים המושלמים שלי שלא ראיתי מאז מוצש (תנועת נוער וזה).. אני מתגעגעת לאנשים שהיו ונעלמו, שבילו את הזמן איתי ואז המשיכו בחיים שלהם לבד.. תקופות שהיו חייבות לשנות את המציאות.. רוב הזכרונות שלי הם טובים :) אני יודעת שאני צעירה ואני נשמעת כמו בת 70, אבל תחיו כל יום כאילו זה היום האחרון שלכם, אני סך הכל בת 17 וכ"כ הרבה הספקתי כי אני חיה במחשבה של ליצור כל הזמן זכרונות חדשים, שאני אסתכל לאחור ואגיד לא יכלתי לנצל תזמן הזה בצורה טובה יותר.

שואל השאלה:
תשובה טובה, מלכה

חח פשוט התחלתי לתאר למה אני מתגעגעת והבנתי שזו רשימה שהסוף שלה רחוק.. העיקר הוא לא להתרפק על העבר יותר מידיי לא להצטער עליו, מה שהיה- היה. אבל גם לא לרוץ אל העתיד ולחשוב כל הזמן על עוד 10 שנה. לחיות את הרגע. במלוא מובן המילים.