אני מרגישה שאנשים מרחמים עלי ובא לי לרצוח אותם בגלל זה

אני מרגישה שמרחמים עליי בלי סיבה. כל הזמן תוקעים בי את המבט של 'יואו מסכנה היא לא מקובלת' וכאילו דואגים לי, נגיד ביום הורים ההורים שלי שאלו את המחנכת שלי 'מה לגבי המצב החברתי?' והיא אמרה 'מה עם x וy? הן ניראה לי יתאימו לך. אני בטוחה שתצליחי לבסוף'. נשבעת לכם שבא לי להרוג אותם. א נ י זאת שהתרחקתי מחברות שלי ואני ס ו ף - ס ו ף מרגישה קצת יותר מאושרת. אבל איך אפשר להיות מאושרת שכל הזמן מסתכלים עליי ככה? שלא נותנים לי לנשום? שבאמת אחרי שסוף סוף פעלתי על מנת להיות יותר מאושרת וזה באמת קרה וסוף סוף אני התחלתי קצת פחות להסתכל על הדברים השליליים בחיים כל הזמן מזכירים לי את זה?!?!? וזה באמת לא דבר שלילי! גם זה לא שאני איזה weirdo מסתגרת- אני מדברת עם אנשים ואני מיודדת עם הרבה אנשים, אני פשוט לא מוקפת בחברים כל הזמן. ומותר לי. ואני לא צריכה את הרחמים של אחרים שרק מורידים לי את המצב רוח כשאני במצב רוח טוב (שזה באמת נדיר וסוף סוף יש קצת יותר רגעים כאלה). אוף.