מה ההבדל בין להיות עצוב ללהיות בדיכאון?

בדיכאון לא מרגישים כלום. שום תקווה, שום עצב, שום שמחה. הכל חלל ריק. אדישות.

דיכאון זה לא ר ג ש
דיכאון זו מ ח ל ה

הבדל ענק.
בדיכאון רגש הריקנות שולט, עצב הוא רק אחד מהתסמינים. את יכולה לעיין באינטרנט ולקרוא קצת על הנושא. אני לא פסיכיאטרית, אבל כן, מחשבות אובדניות ופגיעה עצמית מעידות על כך. העובדה שכל זה התחיל בגיל 12 מטרידה אותי קצת יותר.

יש הבדל ענק.
אגב זה תלוי ממה המחשבות האובדניות שלך נוצרו. מאיפה הן הגיעו ולמה?

חתכים לא בהכרח מעידים על דיכאון, זה תלוי מאוד גם.
הרבה אנשים (לא מכלילה) חותכים כדי להרוג את מה שנמצא בפנים, להרוג את הכאב שיש בתוכם או שהם חושבים שזה מגיע להם לקבל את הכאב הזה.
בכל מקרה, לא חשוב.
דיכאון היא מחלה נפשית.
עצב הוא רגש שיש לכולם.
דיכאון יכול להיות אפילו בלי להרגיש שום דבר בכלל (שזה הדבר הנורא מכל)
או שהוא יכול להיות יותר מדי עצב, יותר מדי כעס, וכו'.
בכל מקרה זו מחלה נוראית ואת מוזמנת לקרוא על זה באינטרנט בכדי להבין טוב יותר.
אני מקווה מאוד שאין לך את זה, ואם את חוששת או מרגישה שיש משהו, תסמכי לפעמים על התחושות שלך, ותפני לפסיכולוג או להורים.
כי הכי טוב לטפל בזה כשזה עוד לא גדול, גם אם זה סתם עצב עדיף לשתף.
אם תשמרי את זה בפנים, זה עלול להתפרץ בקטע שזה יפחיד אותך אש.

התשובות פה גרמו לי לבכות.. אני מזדהה כל כך.. אנונימית תשלחי לי בבקשה הודעה אנחנו יכולות לדבר על זה.
בקשר לשאלה, עצב זה אחד מהתסמינים של דיכאון, בן אדם יכול להיות בדיכאון ולא להיות עצוב בכלל, הוא יכול אפילו לא לדעת שהוא בדיכאון.