אתם חושבים שחרדה חברתית זה דבר קשה?

כן. יש לי את זה וכן זה ממש קשה.

ברור, מה לא מובן במושג חרדה

כן. בטח שזה קשה

מניסיון, כן מאוד.

כן, זה קשה ממש מנסיון

כע זה קשה אחושרמוטה
אני כבר לא יודעת מה גובר על מה הפחד שלי לא להתקבל בחברה או לגשת פיזית לחבורה ולדבר
זה מונע ממני המון סיטואציות חברתיות שאחר כך אני ממש מצטערת על זה ונכנסת לדיכאון

כן. זה סבל.
תדמייני שכל יום את מפחדת לצאת לבחוץ, כי כשאת בחוץ את מרגישה שכולם מסתכלים עליך ומרכלים עליך.
אם את שומעת מישהו בצד צוחק את חושבת שהם צוחקים עליך.
ובמקרים הקשים ביותר, אפילו קשה לצאת מהמיטה ללכת לבית ספר.
אפילו לשאול את המוכר במכולת כמה עולה משהו גורם לי לחרדה.
לדבר בפלאפון, לשאול שאלה באמצע שיעור, ועוד המון דברים בסיסיים שעושים ביומיום.
בקצרה - חרדה חברתית זה כאילו המחשבה שלך זה הכלא שלך.

כן מנסיון

מניסיון, זה זוועה
הדבר הכי קשה שהיה לי

לא רק חושבת, אלא יודעת.
זה תוקע אותי. ממש ממש תוקע אותי.
בגלל זה אנשים מחשיבים אותי בתוך "המוזרה הזאת ששונאת אנשים," רק אני אני מפחדת לפתוח או להצטרף לשיחות.
יכולתי להכיר ולהיות חברה של כל כך הרבה אנשים מדהימים, יכולתי להתפתח הרבה יותר ולהגיע רחוק יותר מאיפה שאני נמצאת כרגע אם היא לא הייתה שולטת לי על החיים. אבל ה המצב. אני יותר מידי מפחדת מאנשים אחרים וממה שהם עשויים לחשוב עלי, אז אני דוחה כל דבר בסגנון.

זה מתסכל כל כך.