קשה לי להביע רגשות קשה לי לומר דברים שמפריעים לי בקול, אבל אני מתמוטטת ואני צריכה את אמא שלי ואני לא יודעת איך לפנות אליה

יש מלא משפטים שאני פשוט חושבת לומר לה אבל מפחדת מזה. חשבתי לכתוב לה על דף את הדבר הזה:
אמא אני מצטערת אבל אני לא לא יודעת לומר לך את זה במציאות כי סביר להניח שיגיע הרגע ואני לא אהיה מסוגלת להוציא את המילים מהפה והפחד הזה שלא באמת תתענייני בבעיות שלי ותגידי לי "נו באמת, עוד פעם את עם השגעונות שלך" זה רק גורם לי לפחד להגיד לך את מה שבאמת יושב לי על הלב, אבל אמא, אני אבודה ואני צריכה שתעזרי לי אני מתמוטטת קשה לי ואין לי במה להיאחז אני מרגישה שהלב שלי שבור ולא בגלל איזה מישהו אלא בגלל שאין לי אף אחד ואני מרגישה לבד בעולם הזה אני רוצה להיות דתיה לא בגלל שזה באמת מעניין אותי אלא כי אני יודעת שכשאגיע למצב שאני אאמין יהיה לי במה להיאחז ואני לא ארגיש בודדה. אמא אם היית יודעת כמה פעמים אני חושבת מה לומר לך ואיך לבקש ממך את העזרה הזאת, חושבת ובוכה בלב כמעט כל יום. הלוואי שבאמת היה איכפת לך ממני והלוואי שבאמת היית מקשיבה לי פעם אחת בלי לעצור אותי באמצע ולומר שאת לא רוצה לשמוע יותר... בטח את קוראת את מה שאני כותבת לך וזה לא מזיז לך ואת חושבת לעצמך עוד פעם השטויות שלה. אמא זה לא שטויות! אני מבקשת ממך להאמין לי שאני לא יכולה ושויתרתי על עצמי ועכשיו את מוותרת עלי ואם היה לי איזשהו סיכוי לחזור לאיך שהייתי פעם, ילדה עם שאיפות וחלומות. זה שויתרת עלי, זה שרף לי את הסיכוי הזה מול העיניים. ואני גם רוצה שתדעי שאני אוהבת אותך ושאת הדמות הכי חשובה לי בחיים ושבכל פעם שאת נותנת לי עצה אמיתית מהלב זה רק מרים אותי וגורם לי להיות מאושרת וכשאת אומרת לי שאת מאוכזבת ממני את מורידה אותי לקרשים, ואני שואלת את עצמי איך בן אדם שהוא לא אני יכול ככה לשחק לי במצבי רוח... ואני אומרת שאם זה ככה כנראה שפשוט אצטרך לברוח ממך, אבל אני צריכה את העזרה שלך...

אז זה מה שאני רוצה לכתוב לה על דף כי אם זה לא יגיע אליה על ידי דף זה לא יגיע אליה בחיים! אני רוצה להביא לה את זה אבל אני מפחדת ממה שהיא תחשוב עליי.. ילדה מפגרת ומטומטמת שמחפשת תשומת לב והרפתקאות בחיים שלה... וגם אם היא לא תחשוב ככה ואולי זה יהיה לה עצוב אז איך בכלל אני אוכל להסתכל עליה בעיניים? אתם חושבים שזה רעיון טוב לכתוב לה את זה?