5 תשובות
כן, בהחייאה הראשונה שלי בקושי תפקדתי, זה ממש לגיטימי ממקרים של חולשות להגיע להחייאה ראשונה ולהיות בהלם, הכל בסדר, מקווה שלא תתני לזה להשפיע עליך להרבה זמן.
כל הכבוד לך שלפחות עשית
אני לא הצלחתי, וזה לא אומר עליך כלום לאט לאט את תצליחי
אף אחד לא הופך למקצוען ביום אחד
אני לא הצלחתי, וזה לא אומר עליך כלום לאט לאט את תצליחי
אף אחד לא הופך למקצוען ביום אחד
היי, דבר ראשון מצב חירום רפואי זה מצב קשה מאוד. כולם נכנסים להלם. המבחן האמיתי כאן זה לא הידע והרפואה שלומדים, אלא איך מגיבים במצב אמת.
אני אמנם לא חובש, אבל הצלתי את הילד של השכנים בגלל שהוא פירקס מחום גבוה, הייתי בטלפון עם מד"א, ביצעתי החייאה ופעולות נוספות, אבל הקושי האמיתי לא היה לרוץ ולהביא מגבת קרה, או לעשות עיסוי לב, אלא לשמור על קור רוח, אני מודה שאחרי זה בכיתי בגלל פריקת לחץ.
לגבי האירוע שלך, את לא צריכה להאשים את עצמך, יש רופאים עם וותק של 45 שנה שהם נכשלים לפעמים, את בסופו של דבר ניסית להציל בנאדם ומגיע לך כל הכבוד על זה.
תזכרי תמיד גם אם (ואני יהיה קיצוני) את רואה חלקי גופות, לשמור על קור רוח, זה המפתח.
אני אמנם לא חובש, אבל הצלתי את הילד של השכנים בגלל שהוא פירקס מחום גבוה, הייתי בטלפון עם מד"א, ביצעתי החייאה ופעולות נוספות, אבל הקושי האמיתי לא היה לרוץ ולהביא מגבת קרה, או לעשות עיסוי לב, אלא לשמור על קור רוח, אני מודה שאחרי זה בכיתי בגלל פריקת לחץ.
לגבי האירוע שלך, את לא צריכה להאשים את עצמך, יש רופאים עם וותק של 45 שנה שהם נכשלים לפעמים, את בסופו של דבר ניסית להציל בנאדם ומגיע לך כל הכבוד על זה.
תזכרי תמיד גם אם (ואני יהיה קיצוני) את רואה חלקי גופות, לשמור על קור רוח, זה המפתח.
את עושה עבודת קודש... תחשבי חיובי ותאמיני שאת מסוגלת
בואי אני אספר לך משהו..
ההחייאה הראשונה שלי הייתה שעוד הייתי חניכה בנסיעות הראשונות שלי
בדרך למקום פחדתי, אמרתי מה אני עושה אם אני אהיה בהלם ולא אדע מה לעשות?
הגענו למקום זה היה זוועה, הנכד שלו עשה עליו עיסויים עד שהגענו! זה הזוי..
אני הראשונה והחונכת שהייתה איתי הראשונות שנכנסו ואחרי כמה דקות הנהג, אחרי שהוא דיווח.. עכשיו אני עומדת לא יודעת מה לעשות מחכה שיתנו לי הוראות ואני רואה את החונכת שלי בודקת דופק ברדיאלי (זו הייתה החייאה ראשונה גם שלה ובלי שום קשר היא לא הייתה משהו) בקיצור הנהג נכנס הוא התחיל להגיד לי מה לעשות, ועשיתי את כול מה שהוא ביקש ואז התחלפתי עם הנכד שלו בעיסויים.. (הנכד שלו כונן מדא)
אחרי החייאה ארוכה של 40 דקות בערך קבעו מוות
זה היה הדבר הכי קשה לי באמת לא הפסקתי לבכות, הנהג שאני מכירה אותו ועשינו הרבה משמרות אמר לי הכול בסדר את עשית הכול בשביל להציל אותו אבל הוא היה מבוגר עם מחלות ברקע וזה לא אשמתך
לא הקשבתי לו, רציתי לפרוש ממדא אמרתי לעצמי בשביל מה אני צריכה אתזה זה לא בשבילי..
דיברתי עם חונכת שעברה מקרה ממש קשה של איש שנטחן במכונת בשר של המפעלים וזה היה באמת מראה מזעזע, היא אמרה לי תקשיבי אם את תפרשי את תפספסי הרבה דברים, יכולות להיות לך לידות, החייאות מוצלחות את תצלי חיים של אנשים אחרים!
וזה קורה וזה לא באשמתך שהוא מת וההחייאה הזאת תהפוך אותך למתנדבת טובה יותר!
והקשבתי לה ולא פרשתי והמשכתי להתנדב והיום אחרי שנה ואולי יותר אני עברתי קורס מדריכים, אני חונכת ואחראית משמרת..
וזה בסדר להיות בהלם זה הכי מובן אבל את גם צריכה לדעת לתפקד גם במצבים כאלה
אז לא זה לא הופך אותך ללא מקצועית, אבל את תלמדי מהמקרה הזה הרבה כמוני
ההחייאה הראשונה שלי הייתה שעוד הייתי חניכה בנסיעות הראשונות שלי
בדרך למקום פחדתי, אמרתי מה אני עושה אם אני אהיה בהלם ולא אדע מה לעשות?
הגענו למקום זה היה זוועה, הנכד שלו עשה עליו עיסויים עד שהגענו! זה הזוי..
אני הראשונה והחונכת שהייתה איתי הראשונות שנכנסו ואחרי כמה דקות הנהג, אחרי שהוא דיווח.. עכשיו אני עומדת לא יודעת מה לעשות מחכה שיתנו לי הוראות ואני רואה את החונכת שלי בודקת דופק ברדיאלי (זו הייתה החייאה ראשונה גם שלה ובלי שום קשר היא לא הייתה משהו) בקיצור הנהג נכנס הוא התחיל להגיד לי מה לעשות, ועשיתי את כול מה שהוא ביקש ואז התחלפתי עם הנכד שלו בעיסויים.. (הנכד שלו כונן מדא)
אחרי החייאה ארוכה של 40 דקות בערך קבעו מוות
זה היה הדבר הכי קשה לי באמת לא הפסקתי לבכות, הנהג שאני מכירה אותו ועשינו הרבה משמרות אמר לי הכול בסדר את עשית הכול בשביל להציל אותו אבל הוא היה מבוגר עם מחלות ברקע וזה לא אשמתך
לא הקשבתי לו, רציתי לפרוש ממדא אמרתי לעצמי בשביל מה אני צריכה אתזה זה לא בשבילי..
דיברתי עם חונכת שעברה מקרה ממש קשה של איש שנטחן במכונת בשר של המפעלים וזה היה באמת מראה מזעזע, היא אמרה לי תקשיבי אם את תפרשי את תפספסי הרבה דברים, יכולות להיות לך לידות, החייאות מוצלחות את תצלי חיים של אנשים אחרים!
וזה קורה וזה לא באשמתך שהוא מת וההחייאה הזאת תהפוך אותך למתנדבת טובה יותר!
והקשבתי לה ולא פרשתי והמשכתי להתנדב והיום אחרי שנה ואולי יותר אני עברתי קורס מדריכים, אני חונכת ואחראית משמרת..
וזה בסדר להיות בהלם זה הכי מובן אבל את גם צריכה לדעת לתפקד גם במצבים כאלה
אז לא זה לא הופך אותך ללא מקצועית, אבל את תלמדי מהמקרה הזה הרבה כמוני
אנונימית
באותו הנושא: