אני לא רואה טעם להמשיך לחיות

את לא שום דבר בעולם הזה, עוד לא עשית הכול ולא מיצית, אולי את צריכה לחפש משהו שיתן לך טעם לחיות, יש לך את המשפחה שלך, נסי להתקרב לאנשים שקרובים אליך, למצוא משהו שירגש אותך, משהו עם משמעות כמו תרומה לאנשים שצריכים עזרה, לתרום צדקה או שיער לילדים חולי סרטן וכל זה, התנדבות, לחיות את הווה, לנסות דברים חדשים, לתרום וגם ליהנות ועוד הרבה, את חלק משמעותי בחיים, למשפחה שלך את חשובה, נסי למצוא משהו שיגרום לך להרגיש משהו, אולי יש לך חסימה רגשית?

שואל השאלה:
לא אמרתי שאני בדיכאון, ואני לא אוהבת 'לבלות' עם אנשים ואני לא רוצה להתנדב כי לא ממש אכפת לי מהחברה, אולי זה נשמע רע אבל זה לא מתוך רוע.

החיים יפים. יש רגעים שבהם תחשבו שהם פח זבל ואין שום דבר טוב בהם ויש רגעים שיש לך איזה רגש בלב של אושר.. כל אחד יש לו עליות וירידות... צריך לזכור שהחיים יפים..

אמ, את מתבודדת? מופנמת? למה לא להתנדב? זה נותן לך תחושה של טעם לחיות ולחיים. יש אפשרות שיש לך חסימה רגשית? עברת משהו רע בחייך? טרומאה? מקרה לא נעים? נפגעת ממשהו?

שואל השאלה:
לא חושבת, אין לי שום דבר שאני מרגישה שנפגעתי ממנו או שעדיין פוגע בי.
קרו דברים אבל אני לא מגדירה אותם כטראומה.

שואל השאלה:
ויש לי 'חברים' פשוט אני לא אוהבת להיות איתם אבל אני מרגישה שאני חייבת כי אני לא רוצה לשקוע בתוך עצמי ובמחשבות שלי.
זה ככ אנוכי אני יודעת.

איזה דברים קרו לך? דברים טובים? רעים? ניטרלים? מישהו פגע בך נפשית? היו לך חברים לא טובים? חוסר ביטחון? חוסר אמונה בעצמך? פחדת ממשהו או ממישהו? מוות במשפחה? את יכולה לספר? אז את מופנמת מתבודדת? שאלה, את לפעמים מעדיפה להיות לבדך? עם המחשבות שלך? לא סובלת להיות בחברה של הרבה אנשים? אוהבת את זה שאת שקועה במחשבות? את מאלה שאוהבים להיות לבדם מבחירה או שאת מאלו שאוהבים להיות בחברה? הייתה לך או יש לך חרדה חברתית? ביישנות?

שואל השאלה:
וואו תודה שאכפת לך חח

האמת? שאני די נרקיסיסטית ואני חושבת שאני מבינה יותר טוב מהרבה אנשים אחרים, שנועדתי ליותר מזה.
עברתי לא מעט אבל אני לא מגדירה את עצמי כסובלת, אני מרגישה שאני מגדילה את הבעיות שלי ועושה מזה סיפור.

טוב, זה יחסית אולי טוב לאהוב את עצמך אבל תנסי לא יותר מדי לאהוב את עצמך, כי זה לא בריא, כי יש משל על אדם אחד בשם נרקיסוס שהיה מאוהב בבואה שלו בים כל כך שלא אכל ושתה וזה, אז שיהיה קצת מתון, זה טוב שאת מבינה יותר מאנשים אחרים אבל שוב שיהיה קצת מתון, ודי צנוע, כן את נועדת להרבה מזה, אבל אל תשכחי לתת גם לאחרים הזדמנות, אולי לא צריך להגדיל את הבעיות שלך יותר מדי ולהקטין את זה, זה טוב לדאוג לעצמך לפעמים, כי זה די חשוב אבל לא יותר מדי על המידה ועל חשבון אחרים, אהבה עצמית היא טובה ובריאה, שוב חשוב לא על חשבון אחרים, כל זה במידה בריאה ומתונה, זה בסדר, אם את חושבת שאת מבינה יותר מאחרים, מילא תנסי להיות גם די צנועה, וגם יש כאלה שיכולים להבין דברים יותר ממך, אז קצת ענווה וצניעות באופי לא יזיקו לך, ייתכן שנועדת להרבה מזה, חשוב שתחפשי מטרה או ייעוד, משהו שאת יכולה להתחבר אליו. עברת לא מעט, האם מה שאת עברת היה מקרה רע או קשה בחייך? בריונות או דיכאון אז? הגדלת בעיות צריכה להיפסק, כי זה די יהרוס אותך, בעיות גדולות גם אם הן נכונות וקשות, צריך לדעת איך להקטין אותן, בעיות קטנות גם לטפל בהן לאט לאט, אני מקווה שזה הועיל לך איכשהו..

כנל פשוט נחכה אולי משהו ישתנה