11 תשובות
זה לא תמיד אפשרי לשכוח, זה יבוא עם הזמן. אבל את יכולה בינתיים להתעסק בדברים שיסיחו את דעתך ויעסיקו אותך.
שואל השאלה:
אין אני לא מצליחה אוף
אני כבר מיואשת
אנונימית
אני מכיר את זה.. אני שואל את עצמי גם כן את אותה שאלה
שואל השאלה:
מה המקרה שלך? מי זה /זאת? (אם מותר לי לשאול)
אנונימית
יש מישהי שאני ממש מאוהב בה, סיפרתי לה והיא דחתה אותי.
שואל השאלה:
אה חבל... טוב לפחות אתה יכול להודות בזה
אנונימית
א. תני לעצמך זמן
ב. תפסיקי להגיד שאת אוהבת אותו, כי המילים שלנו מייצרות מציאות ואת ממשיכה את אותו הדבר שאת רוצה להפסיק..
ג. תסתכלי על הכאב שהאהבה הספציפית הזו גורמת לך
ד. תתחילי לכעוס על כך שכואב לך :) כעס הוא רגש שאנחנו מנסות להמנע ממנו אבל לפעמים הוא חיוני להתגברות

ה. זה הסעיף הכי חשוב... תפסיקי לחשוב עליו במונחים נעימים. דמייני אותו בכל מיני סיטואציות אנושיות פשוטות שנחשבות פחות מחמיאות -
(עומד ומגרד בתחת, יושב בשירותים ומחרבן, מפליץ ומסריח את כל החדר סביבו, מתבכיין מול חברים שלו על משהו שטותי)
חפשי את כל הדברים האלה שיפחיתו את המעמד שלו בעינייך..
בעיקר תביני שהוא לא מושלם
למה אסור לך לאהוב אותו?
אנונימית
אין צורך לשאול דברים ששואלת השאלה מראש לא העלתה.. זה לא פייר עבורה.
אולי היא לא רוצה להיכנס לזה?
אולי זה סתם גורם לה לצער נוסף?
אנונימית
שואל השאלה:
תודה אנונימית שמעליי^ (:
ולאנונימית השנייה
גם אם הייתי רוצה להגיד אני לא יכולה ):
אנונימית
מצטערת לאכזב אותך
אבל זה כמעט בלתי אפשרי...
פשוט תלמדי להתמודד עם האהבה הזו