4 תשובות
אין אפשרות שתגורי עם מישהו מהמשפחה בפתח תקווה?
וגם אם לא. אין לך מה לדאוג תנסו לשמור על קשר ולהיפגש כשאפשר ואת תמצאי מה לעשות בעיר החדשה וחברים חדשים. זה לא נכון שאין שם כלום
וגם אם לא. אין לך מה לדאוג תנסו לשמור על קשר ולהיפגש כשאפשר ואת תמצאי מה לעשות בעיר החדשה וחברים חדשים. זה לא נכון שאין שם כלום
שואל השאלה:
אני לא רוצה לעזוב, שנה הבאה אני בבית ספר החדש עם החבר שלי והחברה הכי טובה שלי וזה היה אמור להיות ה3 שנים הכי טובות שלי ועכשיו הם התפכו... אני לא רוצה לעזוב..
אני לא רוצה לעזוב, שנה הבאה אני בבית ספר החדש עם החבר שלי והחברה הכי טובה שלי וזה היה אמור להיות ה3 שנים הכי טובות שלי ועכשיו הם התפכו... אני לא רוצה לעזוב..
אנונימית
צר לי לשמוע חמודה.
באמת שקשה כך. אבל מה לעשות, שהחיים מכריחים אותנו לפעמים להתפשר על משהו לא רצוי?
אין ברירה.
בטוחה שהוריך לא החליטו בספונטניות, אלא חשבו טוב טוב ובררו המון לפני שהחליטו.
בטוחה שגם הם מתבאסים, וקשה להם.
בטוחה בכך. גם אם הם לא מראים את זה.
מכיון שאין ברירה, וזו המציאות, ממליצה לך להתחיל להשלים עם העובדה הזו.
קחי לך עוד יום יומיים לקטר, הוציאי את כל הלחץ, ואז, שבי עם עצמך, וכיתבי
על הדף, יתרונות במעבר הזה.
ארמוז לך על מס' יתרונות שתעתיקי על הדף והביטי בו מדי פעם.
- מקום חדש, התחלה חדשה
- הזדמנות להכיר חברות חדשות
- בית ספר חדש, סקרנות להכיר אנשים חדשים
- אזור הדרום יש בו פחות לחות, שזה טוב
- מדי שבועיים תסעי למרכז לבקר את חברתך, זה יהיה כיף לפגוש.
- כשיגיע הזמן המתאים, אולי דווקא שם, מחכה לך בן הורס שתתאהבי בו.
- בקשי מההורים לגדל חתול או כלב, שישחק איתך ויאהב אותך.
- עשי מסיבה בבית החדש, והזמיני חברים חדשים.
- חפשי לך שם באזור, חוג מעניין.
- הרשמי למכון כושר במקום החדש,
- כיתבי יומן על חוייות המעבר וההקלטות.
- זהו חלק מהתבגרות נפשית, לקבל מצב לא רצוי, ולזרום איתו.
- כיום עם הסלולאר, הווטסאפ והמחשב, הכל יותר נגיש, את לא באמת
מנותקת.
אני חוזרת על כך, שהמעבר הוא עובדה, ככל שתסכימי עם זה, יהיה לך יותר קל, ופחות תגרמי צער להוריך, בגלל שאין להם ברירה.
בהצלחה לך, מקווה שתהיי מאושרת, בכל מקום בו תהיי.
באמת שקשה כך. אבל מה לעשות, שהחיים מכריחים אותנו לפעמים להתפשר על משהו לא רצוי?
אין ברירה.
בטוחה שהוריך לא החליטו בספונטניות, אלא חשבו טוב טוב ובררו המון לפני שהחליטו.
בטוחה שגם הם מתבאסים, וקשה להם.
בטוחה בכך. גם אם הם לא מראים את זה.
מכיון שאין ברירה, וזו המציאות, ממליצה לך להתחיל להשלים עם העובדה הזו.
קחי לך עוד יום יומיים לקטר, הוציאי את כל הלחץ, ואז, שבי עם עצמך, וכיתבי
על הדף, יתרונות במעבר הזה.
ארמוז לך על מס' יתרונות שתעתיקי על הדף והביטי בו מדי פעם.
- מקום חדש, התחלה חדשה
- הזדמנות להכיר חברות חדשות
- בית ספר חדש, סקרנות להכיר אנשים חדשים
- אזור הדרום יש בו פחות לחות, שזה טוב
- מדי שבועיים תסעי למרכז לבקר את חברתך, זה יהיה כיף לפגוש.
- כשיגיע הזמן המתאים, אולי דווקא שם, מחכה לך בן הורס שתתאהבי בו.
- בקשי מההורים לגדל חתול או כלב, שישחק איתך ויאהב אותך.
- עשי מסיבה בבית החדש, והזמיני חברים חדשים.
- חפשי לך שם באזור, חוג מעניין.
- הרשמי למכון כושר במקום החדש,
- כיתבי יומן על חוייות המעבר וההקלטות.
- זהו חלק מהתבגרות נפשית, לקבל מצב לא רצוי, ולזרום איתו.
- כיום עם הסלולאר, הווטסאפ והמחשב, הכל יותר נגיש, את לא באמת
מנותקת.
אני חוזרת על כך, שהמעבר הוא עובדה, ככל שתסכימי עם זה, יהיה לך יותר קל, ופחות תגרמי צער להוריך, בגלל שאין להם ברירה.
בהצלחה לך, מקווה שתהיי מאושרת, בכל מקום בו תהיי.
מעברים זה דבר קשה.
את מחזירה אותי אחורה למעברים שאני עברתי
היה קשה המון לילות של דמעות אבל בסופו של דבר מתגברים על זה ומצליחים להמשיך הלאה.
דרך אגב תחשבי על זה שהארץ לא כזו גדולה ותמיד אפשר לתפוס אוטובוס וללכת לבקר. זה לא כמו לעבור לחו"ל
תהיי חזקה ותזכרי שהצער שיש לך הוא לא דבר רע ומותר לך לבכות. אבל בסופו של דבר תתגברי ותמשיכי הלאה.
הכי חשוב (מניסיון אישי) אל תתני לצער מהפרידה מהחברות שלך למנוע ממך לצור קשרים חדשים במקום החדש. זה הדבר האחרון שתרצי שיקרה
את מחזירה אותי אחורה למעברים שאני עברתי
היה קשה המון לילות של דמעות אבל בסופו של דבר מתגברים על זה ומצליחים להמשיך הלאה.
דרך אגב תחשבי על זה שהארץ לא כזו גדולה ותמיד אפשר לתפוס אוטובוס וללכת לבקר. זה לא כמו לעבור לחו"ל
תהיי חזקה ותזכרי שהצער שיש לך הוא לא דבר רע ומותר לך לבכות. אבל בסופו של דבר תתגברי ותמשיכי הלאה.
הכי חשוב (מניסיון אישי) אל תתני לצער מהפרידה מהחברות שלך למנוע ממך לצור קשרים חדשים במקום החדש. זה הדבר האחרון שתרצי שיקרה