אני לא מצליחה להפסיק לבכות

אני לא יכולה, לא מצליחה הדמעות פשוט יורדות מעצמן
יום הזיכרון לחללי צהל... אלה אנשים שבזכותם ובזכות האומץ וההקרבה שלהם אני פה פותחת אשכולות עלובים, נפגשת עם חברים או סתם מלטפת את החתול
אנשים שהסכימו להכנס לתוך האש, לפקד, ולעשות דברים מטורפים-הכל כדי שנוכל לחיות כאן בשלום ובבטחון
אני מרגישה כל כך חייבת, מרגישה תחושה של צער עמוק שלא עוזב אותי
אני מאוד רגישה וזה כל כך עצובבבב
אני רושמת את ועוד מהעיניים ממשיכות לזלוג דמעות
אני כל כך רוצה, אבל אני לא יודעת אפילו איך להודות להם
אתם קולטים את זה שכל מה שיש לכם זה בזכות אותם חיילים שנלחמו למען המדינה הזאת???