בא לי לברוח כבר מהבית- ארוך אבל בבקשה תענו

לכאורה יש לי את המשפחה המושלמת- בית גדול(מצב כספי טוב) במקום עם חברה טובה , שני הורים שעובדים בעבודות טובות שני אחים הכל טוב ויפה אבל כל הזמן רבים. אני לא מסוגלת להיות עם אחד מהם בלי להרגיש ששופטים אותי או שעולים לי על הסעיף בין אם זה בגלל דעות או סתם דברים שהם מנסים לעשות לי דווקא (פעם זה ממש לא היה ככה) והאדם היחידי שתמיד הייתי בסדר איתו ואף פעם לא רבנו היה אבא שלי אבל זה מרגיש לי בזמן האחרון שלא אכפת לו ממני ורק שקורא משהו שמתריע על "סכנה" אז אכפת לו(נגיד אני לא רעבה אז הוא חושב שזה קשור להפרעות אכילה), הדרדרתי בלימודים והם לא שמים לב, אני כל הזמן או מסתגרת בחדר או בורחת לחברים או מטיילת עם הכלבים שלי כדי לא להיות בבית. הם חושבים שהכל בסדר ושאני רבה איתם כי זה גיל ההתבגרות וזה אבל זה לא, כבר קרוב לשנה שאני מרגישה ככה ואני מרגישה שהמשפחה שלי נהיית זרה לי ושלבלות איתם זה סיוט ולא הנאה. מה לעשות? אני כן רוצה
מה שנחזור להיות כמו פעם אבל נמאס לי כבר לריב איתם וכשאנח לא איתם זה לא קורה אז אולי עדיף פשוט להיות איתם בקשר של סתם אנשים? כי זה או זה או לנתק קשר..