יש כאן אנשים שמתכננים לחזור בשאלה?

כי אני כן.
אני מרגישה כבולה, כאילו שום דבר לא מותר לי, הכל אסור וכל דבר שאני רוצה לעשות הוא לא בסדר.
הדת שולטת עליי ומנהיגה את החיים שלי, גוזלת לי את החופש ואת העצמאות- זה כאילו לא כתוב בתורה שאתה יכול להיות מה שאתה רוצה, אתה פשוט חייב להיות כמו כל השאר ואסור שיהיה בך שום ייחוד או ביטוי לעצמיות שלך.
אני מאמינה באלוהים, אבל אני פשוט לא מאמינה באורח החיים הדתי/חרדי עם האיסורים המטופשים, הצניעות, גזילת חופש הביטוי. אני לומדת באולפנה שמכריחה אותי ללמוד חמישה מקצועות תורה שונים בשבוע+שיעור תורה וזה מרגיש כמו שטיפת מוח. פעם ניסיתי להקשיב למילים של התפילה שאני אומרת בכל בוקר בתפילת שחרית בעל כורחי כי אחרת יעיפו אותי למנהלת- זה נשמע כמו סגידה, לא שבח והלל לאלוהים. זה מרגיש כמו בלבול מוח אחד גדול.
מה הסיבה לחזרה בשאלה שלכם?