9 תשובות
זה מעט! את במאזן קלורי שלילי מאוד וזה לא טוב לגוף!
שואל השאלה:
בדרך כלל אני לא אוכלת בקושי חלק מזה.. אני אף פעם לא רעבה.. ואני לא רזה מאוד... זה לא נראה שאני לא אוכלת נראה לי שסה בגלל שאני כמעט לא אוכלת ברגיל, אז אני מכניסה את הגוף למצב של סטרס ואז אם כבר אני כן אוכלת, אז הגוף אוגר את זה כשומן.. אני יוכולה להכריח את עצמי לאכול צשהו קטן כמו קוטג' קטן לדוגמא ואני מרגישה שאכלתי מקרר.. אוכל מבושל או סלטים וכדומה אני לא מצליחה לאכול, תמיד כשאני מנסה, ישר אני עומדת להקיא.. לא יודעת למה זה.. בממוחד אם זה עוף... אז אני לא אוכלת אבל פעם ב... אני מנסה להכריח את עצמי ואולי הגוף יתרגל... זה לא מדיאטה בכלל... זה מילדות רק שעכשיו הבעיה עם אוכל מבושל וסלטים ובכלל כל דבר שהוא לא קוטג או גבינה או דגנים... גורם לי לבחילות ולפעמים אני פשוט לאמצליחה לשלוט בזה עד שאני מקיאה... אפילו שמנת גורמת לי לגועל... זה מוזר כי זה נראה לי בעין טעים ואני רוצה לאכול ולהנות ואז אני טועמת והגוף דוחה את זה... והכי מעצבן שגם אם אני אכריח עצמי לאכול... זה נשאר בגוף.. הגוף שלי לא מוציא את זה החוצה ביציאות... אין לי את זה, זה לא כואב לי, אבל זה לא תקין... כשגם לשתות אני בקושי מצליחה להכניס כמות קטנה לגוף שלא מגיעה לכוס וזה גם בכוח וההזוי שאני לא נראית כמו אחת שלא אוכלת... בעבר הייתי מאוד רזה ובתת משקל.. היום אני לא יודעת משקל אבל אני לא רזה אני לא שמנה אבל נורמאלית נראית כמו אחת שכן אוכלת.. וביחס לכמות שאני אוכלת הייתי צריכה להעלם.. פעם כשהייתי מאוד רזה אומנם גם לא הייתי כמעט אוכלת, אבל עדיין יותר מהיום..
בדרך כלל אני לא אוכלת בקושי חלק מזה.. אני אף פעם לא רעבה.. ואני לא רזה מאוד... זה לא נראה שאני לא אוכלת נראה לי שסה בגלל שאני כמעט לא אוכלת ברגיל, אז אני מכניסה את הגוף למצב של סטרס ואז אם כבר אני כן אוכלת, אז הגוף אוגר את זה כשומן.. אני יוכולה להכריח את עצמי לאכול צשהו קטן כמו קוטג' קטן לדוגמא ואני מרגישה שאכלתי מקרר.. אוכל מבושל או סלטים וכדומה אני לא מצליחה לאכול, תמיד כשאני מנסה, ישר אני עומדת להקיא.. לא יודעת למה זה.. בממוחד אם זה עוף... אז אני לא אוכלת אבל פעם ב... אני מנסה להכריח את עצמי ואולי הגוף יתרגל... זה לא מדיאטה בכלל... זה מילדות רק שעכשיו הבעיה עם אוכל מבושל וסלטים ובכלל כל דבר שהוא לא קוטג או גבינה או דגנים... גורם לי לבחילות ולפעמים אני פשוט לאמצליחה לשלוט בזה עד שאני מקיאה... אפילו שמנת גורמת לי לגועל... זה מוזר כי זה נראה לי בעין טעים ואני רוצה לאכול ולהנות ואז אני טועמת והגוף דוחה את זה... והכי מעצבן שגם אם אני אכריח עצמי לאכול... זה נשאר בגוף.. הגוף שלי לא מוציא את זה החוצה ביציאות... אין לי את זה, זה לא כואב לי, אבל זה לא תקין... כשגם לשתות אני בקושי מצליחה להכניס כמות קטנה לגוף שלא מגיעה לכוס וזה גם בכוח וההזוי שאני לא נראית כמו אחת שלא אוכלת... בעבר הייתי מאוד רזה ובתת משקל.. היום אני לא יודעת משקל אבל אני לא רזה אני לא שמנה אבל נורמאלית נראית כמו אחת שכן אוכלת.. וביחס לכמות שאני אוכלת הייתי צריכה להעלם.. פעם כשהייתי מאוד רזה אומנם גם לא הייתי כמעט אוכלת, אבל עדיין יותר מהיום..
אנונימית
זה נשמע לי מעוות מדי, מים לא מספקים לך קלוריות והן לא בעלות ערך קלורי. לא משמינים משתיית מים. את צריכה לשתות הרבה מים, הרבה מאוד. חוץ מזה מה שכתבת לא נשמע הגיוני. אני לא מבינה באיזה שלב את נהיית שבעה. אם זה באמת התפריט הגדול שלך אני באמת לא יודעת מה לחשוב על התפריט המצומצם שלך.
זה חשוב, תגיבי מה את אוכלת ביום ממוצע.
זה חשוב, תגיבי מה את אוכלת ביום ממוצע.
שואל השאלה:
זה אולי נשמע מוזר אבל באמת שזו המציאות לצערי... פעם בעבר הייתי בפנימיה והיו קוראים לי שם מלאך בגלל שכמעט לא הייתי אוכלת... אני באמת כמעט לא אוכלת יש ימים שאהי לא מכניסה לפה שלי כלום וכל היום לא שותה רק בערב שותה כמה לגימות וזהו... בדרך כלת זה מסתכם במשהו קטן שאהי מכניס לפה פעם ביום אם אני כן אוכלת.. והיום אני לא יוצאת מהבית.. פעם הייתי יוצאת והולכת... וגפ אז הייתי שותה תה ירוק לפני שאני יוצאת ושותה בערב כשאני חוזרת.. רק כשהייתי עובדת היה יוצא לי לפעמים לשתות קצת באמצע העבודה.. זה באמת הזוי ואני לא מבינה איך אני שורדת.. וזה גם מתסכל.. לפעמים אני רואה את האוכל שנראה טוב ואני אומרת טוב הפעם אני אוכל ואז גם אם הצלחתי להכריח את עצמי לאכול ולנסות להתגבר על הבחילה שאני מכניסה בכוח... אחרי כמה שעות אני מקיאה... אני יודעת שזה לא בריא לאכול פעם ביום אן פעם בכמה ימים ולהיזכר לשתות רק בערב או לפעמים בצהריים כמות קטנה.. ועוד שעכשיו חם... גם אם אני בבית.. אני בלי מזגן וגרה בעיר חמה.. גם כשאני מרגישה שאני חייבת לשתות אני בטוחה שאני אשתה חצי בקבוק ואז אני שותה כמה לגימות ולא מצליחה להכניס עוד.. לפעמים אני מנסה להפסיק ולשתות שוב בכוח...
זה אולי נשמע מוזר אבל באמת שזו המציאות לצערי... פעם בעבר הייתי בפנימיה והיו קוראים לי שם מלאך בגלל שכמעט לא הייתי אוכלת... אני באמת כמעט לא אוכלת יש ימים שאהי לא מכניסה לפה שלי כלום וכל היום לא שותה רק בערב שותה כמה לגימות וזהו... בדרך כלת זה מסתכם במשהו קטן שאהי מכניס לפה פעם ביום אם אני כן אוכלת.. והיום אני לא יוצאת מהבית.. פעם הייתי יוצאת והולכת... וגפ אז הייתי שותה תה ירוק לפני שאני יוצאת ושותה בערב כשאני חוזרת.. רק כשהייתי עובדת היה יוצא לי לפעמים לשתות קצת באמצע העבודה.. זה באמת הזוי ואני לא מבינה איך אני שורדת.. וזה גם מתסכל.. לפעמים אני רואה את האוכל שנראה טוב ואני אומרת טוב הפעם אני אוכל ואז גם אם הצלחתי להכריח את עצמי לאכול ולנסות להתגבר על הבחילה שאני מכניסה בכוח... אחרי כמה שעות אני מקיאה... אני יודעת שזה לא בריא לאכול פעם ביום אן פעם בכמה ימים ולהיזכר לשתות רק בערב או לפעמים בצהריים כמות קטנה.. ועוד שעכשיו חם... גם אם אני בבית.. אני בלי מזגן וגרה בעיר חמה.. גם כשאני מרגישה שאני חייבת לשתות אני בטוחה שאני אשתה חצי בקבוק ואז אני שותה כמה לגימות ולא מצליחה להכניס עוד.. לפעמים אני מנסה להפסיק ולשתות שוב בכוח...
אנונימית
שואל השאלה:
ואגב, לא מזמן שמעתי הרצאה של מומחה בתחום, שאמר שאכן מים לא מספקים קלוריות, אבל אחרי שתיית מים מעלים במשקל וזה בגלל שהמיים תופסים נפח בקיבה לכן הם גם מנפחים למרות שאין בהם קלוריות והוא הסהיר שמה שמשמין זה לא הקלוריות זה מה שנשאר בגוף ותופס נפח ולא יוצא.. לכן צריך לאכול מאכלים שקל להוציא כמו ירקות שכילים סיבים שקל להם לצאת דרך צואה..
והדרך לרזות זה שהגוף מוציא אם זה בזיעה, בשתן, בצואה.. אבל אם הגוף משאיר ולא מוציא אז יש עליה במשקל... והגוף שלי לא מוציא.. כם אם אני אוכל יחסית הרבה, הגוף לא מוציא... זה נשאר תקוע ואם הוא מוציא זה אחת להרבה זמן ממש מעט..
ואגב, לא מזמן שמעתי הרצאה של מומחה בתחום, שאמר שאכן מים לא מספקים קלוריות, אבל אחרי שתיית מים מעלים במשקל וזה בגלל שהמיים תופסים נפח בקיבה לכן הם גם מנפחים למרות שאין בהם קלוריות והוא הסהיר שמה שמשמין זה לא הקלוריות זה מה שנשאר בגוף ותופס נפח ולא יוצא.. לכן צריך לאכול מאכלים שקל להוציא כמו ירקות שכילים סיבים שקל להם לצאת דרך צואה..
והדרך לרזות זה שהגוף מוציא אם זה בזיעה, בשתן, בצואה.. אבל אם הגוף משאיר ולא מוציא אז יש עליה במשקל... והגוף שלי לא מוציא.. כם אם אני אוכל יחסית הרבה, הגוף לא מוציא... זה נשאר תקוע ואם הוא מוציא זה אחת להרבה זמן ממש מעט..
אנונימית
אם זה באמת ככה זה משהו רציני, זה נשמע ממש רע, את צריכה ללכת לבדוק את זה וזה נראה לי אפילו די דחוף. את מבינה שאדם לא מסוגל לחיות מעל לשלושה ימים אם לא אכל כלום ואני יודעת שזה נשמע די חולני אבל את לא נשמעת רחוקה מזה. את חייבת עזרה דחוף. זה לא נשמע טוב אם הגוף שלך דוחה צרכים שחייונים לו. וזה כבר מעיד על בעיה. תבדקי את זה הכי חשוב את לא יכולה להסתמך פה על אף אחד.
שואל השאלה:
אני יודעת אבל זה סיפור ארוך של שנים ואני עדיין חיה למרות שכולם בהלם מזה... גם המשפחה הייתה רואה ולא מבינה איך לא מזיז לי אוכל...
אני יודעת אבל זה סיפור ארוך של שנים ואני עדיין חיה למרות שכולם בהלם מזה... גם המשפחה הייתה רואה ולא מבינה איך לא מזיז לי אוכל...
אנונימית
את באמת צריכה לבדוק את זה אצל רופא
באותו הנושא: