איך זה הגיוני שאני ברגעי דיכאון(מאובחנת)

ואז אני שומעת מטאל ומשכנעת את עצמי שהכל בסדר(כשהכל לא ובכיתי לפני דקה) ואז אני מפסיקה לבכות ואני מחזיקה את עצמי חזק חזק כי המחשבות של למה הכל לא בסדר ממש עוד שנייה עולות לי לראש ואני ממלמלת הכל בסדר הכל בסדר כדי לא לחשוב עליהם. ואז אני מרגישה טיפה יותר תקווה ?