כן אז זה ידוע שמערכת החינוך גרועה והכל, אתם יכולים בבקשה באמת פליז להקדיש לזה 3 דקות?

ביטחון עצמי.
תחשבו למשל על הבגרות באנגלית - צריך לדבר שתי דקות באנגלית על הפרויקט הזה שעושים או משהו כזה. יש ילדים שאין להם ביטחון לדבר עם אנשים בכלל אז לדבר? ועוד באנגלית? עם מבטא והכל? זה נראה מובן מאליו ופשוט כל כך ויש אנשים שזה סוף העולם בשבילם. אני מצפה לתגובות כמו כאלה שאני מגזימה ושאני עושה מנמלה פיל אבל אלה בטח יהיו תגובות של אנשים עם ביטחון.
או למשל אנשים שקשה להם בחברה והמורה אומרת שחובה לעשות את העבודה עם מישהו בכיתה או חובה להציג בכיתה והכל איומים שזה הציון שלנו ובלה בלה בלה. מה זה הדבר הזה לאיים בכלל? כל דבר שלא נראה למורים או לצוות החינוכי זה ישר איומים. למה אנשים כל כך נרתעים כשאני אומרת להם שאני לא מתכוונת לעשות בגרות במתמטיקה? כאילו זה הדבר הכי חשוב בעולם, מבחינתי אני אמורה להנות בגיל 16 ולא להילחץ ולעשות בגרות ולחצים ופחדים כאילו למה? למה כל כך לחשבן למורים? מבחינתי אני משלימה ואולי גם זה לא. אני כל כך בטוחה בעצמי שאצליח גם בלי כל השיט שדחפו לי לראש כל החיים. בכלל הבית ספר.. כל כך מיושן. העולם מתקדם, האופנה, הטכנולוגיה, ממש הכל.. רק הבית ספר נשאר אותו מקום עם כמה חדרים וכיסאות ועדיין צריך להרים את היד כדי לענות על שאלה שלא תעזור לאף אחד בחיים. למה? צריך לעשות שינוי קיצוני רק אני חושבת ככה? באמת למה לא לשנות את כל מה שדחפו לכולנו לראש? שאם לא נלמד לא נצליח? למה שאנשים שמתעניינים באופנה ילמדו מתמטיקה? למה שהבית ספר לא ישקיע בהם ויתן להם מה שהם צריכים ללימודים שמתאימים להם או אותו דבר לגבי מישהו שרוצה להיות שף או כל דבר אחר, פשוט להתאים לילד מה שהוא צריך. אני לא אומרת לבטל את מה שיש בבית ספר, פשוט לעשות שינוי. אם לא היו לי שאיפות בחיים משלי הייתי שואפת להיות משהו גדול במערכת החינוך ולעשות שינוי קיצוני ביותר. בכלל לבטל את הבגרויות האלה, להחליף אותן במשהו ריאליסטי ונורמטיבי יותר. באמת למה ילדים צריכים את כל הלחץ המטורף הזה? וגם אם הבגרויות ישארו לפחות לעשות אותן בצורה באמת נורמלית כאילו יש תלמידים עם בעיות זיכרון, אשמתם? או עם לחצים מטורפים שהם פשוט לא עומדים בהם. וזה לא רק לימודים בראש של התלמידים כאילו יש עוד חיים מעבר לזה. מה דעתכם?