למה הרבה יותר קל לי לכתוב למגירה שאני שמה את עצמי בסיטואציה ולא באמת בסיטואציה עצמה?

כי לפעמים קל לנו להסתכל על מעשים של אחרים במקום לשפוט את עצמנו ולעשות רפלקציה.
גם אני, קשה לי מאוד להביע את מה שאני מרגישה לכדי כתב.
לעומת זאת, ממש קל לי לכתוב על סיטואציות היפותטיות ולא אמיתיות או על דברים שקרו לאחרים.

לפעמים קשה לך לבטא את הדברים ש*אתה עובר* בסיטוצאיות במשפטים ובדרך כלל בחרוזים.
כשאתה מסתכל על סיטואציה אחרת אתה לא מדמיין את ההרגשה עצמה-אוטומטית עולות לך ההגדרות לדברים שהבנאדם אמור או אומר לך שהוא הרגיש ככה שזה כבר מבוטא וקל יותר לכתיבה ועריכה.