איך אפשר לטעון שמי שמאמין (בה' ובתורתו) זה בגלל שהוא לא חקר מספיק?

האם אתם יודעים מי היא חכמינו רבותינו הראשונים שלרבותינו האחרונים אין סמכות לחלוק עליהם, כי הם לא בדרגה שלהם? האם אתם יודעים שהרב יהושע בועז (בעל "שלטי הגיבורים") כל התורה היתה מונחת אצלו כמו על כף היד והוא עשה את כל ההגהות שיש בש"ס (ציון מקורות של הפסוקים, מסכתות אחרות שיש בהם אותו מאמר, סמ"ג, הרמב"ם והשולחן ערוך)? האם אתם יודעים שהגר"א ידע את הש"ס ישר והפוך? זה אומר אם יש לך איזה "קושיא", או "סתירה" - זה אומר שגם בלבם היה אמורות להיכנס אותן "קושיות", כי הם לא פחות חכמים ממכם, אלא הרבה יותר כמו שציינתי מקודם. בכל זאת הם לא כפרו ואדרבה, אמונתם היתה גדולה עד מאוד והם חיו רק בשביל לעבוד את ה' ולקיים את מצוותיו. אך איך אפשר לטעון שהמאמינים לא חקרו?