מה דעתכם על כך שהכופרים קובעים למאמינים מה הם יודעים ומה לא? האם הם יודעים כל מה שהם יודעים?

שמע יש אחד כמוך ביוטיוב
לך
תיהיו חברים
ותתפללו ביחד על הכופרים שימותו

שואל השאלה:
נטשה הלא נוטשת, הקב"ה נתן בתורה מספיק הוכחות כדי שנדע שהיא ממנו יתברך. קודם כל הוא נתן לנו אותה לעיני כל העם. אם את בוחרת להיות כופרת - זה בחירה הרעה שלך.

כי הכופרים איתם דיברת מגדירים את הידיעה בצורה שונה ממך.
אולי הם מגדירים את הידיעה לא בתור הביטחון שיש לאדם בטענה כלשהי ביחוד כאשר היא מבוססת על ידי טיעונים אמוציונליים בעיקר.
אלא על ידי האופן שבו טענה זו מבוססת. והדיון בנוגע לקבילות של ביסוס של טענה זה מה שיגדיר ידיעה או אי ידיעה.

אם אתה טוען טענה גדולה, אתה צריך לבסס אותה בצורה שתראה את נכונותה באופן חד משמעי ולא תעיד רק על סבירותה. אלא אם אתה רוצה לטעון לסבירות הטענה, ואז אתה לא יכול לומר שאתה יודע אותה במובן המדוייק של המונח. (מעבר לשימוש במונח "ידיעה" בדיבור היומיומי.).

אם אני אומר לך "אני מאמין שאני נושם" זה לא נכון
כי להאמין בדבר מוכח זו ידיעה אז "אני יודע שאני נושם"
אין הוכחות
ולא היו
ולא יהיו
ונמאס לי להסביר לך את זה שוב ושוב ושוב

ואיך אתה יודע שהוא נתן אותה אל מול כל העם?
כי זה כתוב בה.
ואיך אתה יודע שמה שכתוב בה הוא נכון?
כי הוא נתן אותה לעיני כל העם.

(ונוסיף לשני אלה את זה שהסביבה שאתה חיי בה אמרה לך ששני אלה נכונים)
לא כך?

שואל השאלה:
נדרתי נדר לאלוהי בארסה אהבתחיי, אני לא יודע על מי אתה מדבר. מישהו היום כתב לי את זה פעם (הוא שאל אותי האם זה אני). ששאלתי האם אפשר לראות - הוא אמר שמחקו את זה.

אה כן מחקו את זה לצערינו הרב כי יוטיוב הכופרים לא רצו שהאמת תצא לאור

שואל השאלה:
נדרתי נדר לאלוהי בארסה אהבתחיי, אתה פשוט מתכחש להוכחות, זה הכל...

שואל השאלה:
randomly assembled molecules, אם זה לא היה נכון - לא היו מאמינים בזה, כי לא היו מקבלים דבר שלא קרה. העם אמור לדעת האם הוא שמע את קולו של אלוקים או לא.

שואל השאלה:
נטשה הלא נוטשת, מי שעושה את הויכוחים ואת ההפרדות שאלה שהולכים נגד ה' יתברך, הם נפרדים מהדרך שה' צוה, ולכן ההתנהגות כלפיהם היא בהתאם...

אז אתה אומר שהטענה שלך נכונה כיוון שהרבה אנשים מאמינים בה?

לטעון שטענה נכונה כיוון שהרבה מאמינים בנכונותה זה כשל לוגי מהסוג המתואר בקישור.

שואל השאלה:
randomly assembled molecules, לא בדיוק, לנוצרים ולמוסלמים יש הרבה יותר מאמינים, אבל הם התחילו משקר, כי הם לא עברו התגלות אלוקית.. היהדות (להבדיל) לעומת זאת התחילה מהתגלות של אלוקים עליני כל העם, ולהאמין לדדבר כזה אם זה לא קרה באמת לא שייך, כי העם אמור לדעת אם הוא שמע את קולו של אלוקים, או לא. לכן אם העם קיבל את התורה והמסורת הזאת הדיעה עד אלינו וודאי שהיא אמת, כמו כל עובדה היסטורית אחרת.

שים לב, אנחנו חוזרים לאותה נקודה:

כל מה שהדגשת זה שיש שתי סיבות לנכונות הטענה שלך:

סיבה ראשונה:
היהודים קיבלו את התורה בהתגלות המונית.
איך אני יודע?
כי רשום זאת בספר.
איך אני יודע שהספר הוא נכון?
כי היהודים קיבלו את התורה בהתגלות המונית.

הכשל:
https://www.wikiwand.com/en/circular_reasoning

סיבה שנייה:
כל היהודים מאמינים בתורה ולכן היא נכונה.

הכשל:
https://www.wikiwand.com/en/argumentum_ad_populum


כלומר, עד כה הצדקת את הטענה שלך באמצעות שני טיעונים שלוקים בכשלים לוגיים כמפורט לעיל.

ולדבר על הנוצרים והמוסלמים, אני לא רואה איך זה רלוונטי לתקפות הטיעונים שלך.
(כל עוד לא הבאתי את אלה כדוגמא על מנת לבסס טיעון נגד)

שואל השאלה:
randomly assembled molecules, שני הטיעונים האלה הם מתחברים גם יחד, ולא כשתי טענות נפרדות. בשביל לא לקבל את העובדה שעם ישראל באמת קיבל את התורה ושמע את קולו של אלוקים לעיני כל העם אפשר לטעון רק כמה אפשריות לא הגיוניות:
1. כל העם הסכים לקבל על עצמו "שקר" כזה ולהעביר אותו לבניהם עד כדי חיוב מסירות נפש על זה (א םרוצים להכריח את היהודי להמיר את דתו ואם לא - ייהרג, הדין אומר שייהרג ואל יעבור).
2. מישהו שיכנע אותם שזה קרה בדורות הקודמים וטען להם שזה פשוט נשכח מהם. זה גם לא ייתכן, כי אמורים לטעון לו "איך יכול להיות שמכל העם התורה נשארה רק אצלך?" ועוד שהתורה הבטיחה על עצמה שהיא "לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ "(דברים לא, כא) ואם היא נשתכחה למרות ההבטחה, למה להם לקבל את התורה שסתרה את עצמה?

תקח טיעונים שונים שבכל אחד מהם כשל לוגי, תציג אותם יחד, תקבל טיעון גדול המכיל הרבה כשלים לוגיים ושאינו תקף. אתה לא תקבל טיעון תקף.
ובלי להכנס לעומק לשני המקרים שעברת עליהם, ההנחה שלך שיש רק 2 אפשרויות למצבים בהם הטיעון שלך נכשל, זה מתעלם מכל שאר האפשרויות שיכולות להיות.
אפשרות שלישית, לדוגמא, שאנשים הכירו אגדה, שאף אחד לא שכנע אותם להאמין בה, והם סיפרו אותה באופן מסורתי לילדיהם ועם הדורות זה אולי טיפה שונה וקיבל תוקף שונה מהתוקף שהיה בכוונת יוצר הסיפור.
ואולי יש עוד אפשרויות רבות שפשוט לא חשבתי עליהם.
העובדות הן, ששני טיעונים אלה אינם תקפים בפני עצמם ו"לא תקף" + "לא תקף" לא נותן "תקף".

שואל השאלה:
מה זה "הכירו אגדה"? על מי? על עצמם? הם אמורים לדעת מה הם עברו ומה ולא ואם יחשבו שהתורה נשתכחה מהם - הטענה על ההבטחה שהתורה "לֹא תִשָּׁכַח מִפִּי זַרְעוֹ "(דברים לא, כא) עדיין שייך גם באפשרות כזאת, כי הם אמורים לדעת התורה לא אמורה להשתכח מהם כפי שהתורה הבטיחה על עצמה. אם בכל זאת היא נשתכחה מהם - הם אמורים לדעת שהתורה היא "לא אמיתית", חס ושלום, כי ההבטחה שהיא נתנה (שהיא לא תשתכח) על עצמה לא התקיימה.

תוצאה יש לי רעיון בשבילך
לך לעוטף עזה ותסתובב ברחובות עם גמרא ביד עכשיו
בוא נראה אם היא תגן עליך

הכוונה ליהודים שלאחר התקופה שבה היה אמור להתרחש הסיפור.

ומה בדיוק אומרת הטענה על הבטחת התורה ואיך היא מצדיקה את הסמכות של האמונה של היהודים בקביעת נכונות התורה?

אז מה דעתך על מאמינים שקובעים לאיך קראת לנו? "כופרים" מה הם יודעים ומה לא? האם הם יודעים כל מה שהם יודעים?

אז התשובה היא לא. אמונה היא בדיוק מה שהיא, אמונה. אם הייתם יודעים שכל מה שנמצא בדת הוא עובדה לא הייתם מאמינים בדת. כולנו יודעים שאנחנו נושמים ולכן אי אפשר להאמין בנשימה. תוצאה, ברצינות אתה והכפייה הדתית שלך נמאסתם.

שואל השאלה:
מה לעשות - זה באמת ידיעה וככה ה' צוה - לדעת שהוא קיים ולא רק להאמין, הבאתי לכך ראייות. זה חלק מהשקר שלכם שהם מתעקשים שאנחנו רק מאמינים בדת ולא יודעים שהיא אמת.

הראיות שאתה מביא הן מהתנך או מציטוטים של אנשים שאתה מחשיב כחכמים וברצינות שאני לא יודעת כמה פעמים אני אצטרך להגיד לך עד שתקלוט את זה אבל האנשים שאתה מנסה לשכנע לא מאמינים בתנך וחושבים שהאנשים שאתה לוקח מהם את הציטוטים שלך לא יודעים הכל, אין להם את הערכה שלך יש כלפיי אותם האנשים והציטוטים ובגלל זה כל שאלה שאתה שואל במקרה הטוב לא עושה כלום ובמקרה הרע גורמת לנזק. הדבר הכי עצוב הוא שברגע שאין לך תשובה בשבילי אתה מתעלם ממני וממשיך לענות לאחרים ובכך אתה עוד יותר מבסס את הדיעה שלי.

דרך אגב למרות שכתבתי את זה בשאלות אחרות אני אכתוב את זה גם כאן אני אפטאיסטית ולא אתאיסטית אבל הכפייה הדתית שאתה כל כך אוהב לנסות להפיץ פשוט מעצבנת אותי וזאת הסיבה היחידה שאני מגיבה לך.

שואל השאלה:
הבעיה פה שכופרים מתעקשים שזה אמורה להיקרא רק "אמונה" ולא "ידיעה" וזה לא נכון. אם התורה עצמה קוראת לזה ידיעה - זה אומר זה שניתן לדעת, כי לא שייך שהאדם יאמין שהוא יודע והוא לא יודע.

עדיין לא הסברת שלא באמצעות טיעונים כושלים(עם כשלים מפורטים) למה מדובר בידיעה.
בנוסף, אתה מניח שזה שאדם חושב שהוא יודע משמע שהוא יודע. וזו הנחה שקשה לי להאמין שאפילו רוב המאמינים יסכימו איתה. או באופן כללי רוב האנשים.
ואני לא אומר את זה כדי להצדיק שהטענה לא נכונה אף על פי שאני חושב שהיא לא נכונה, אלא כדי לומר שאתה צריך לנמק סברה כזאת וכי זה לא דבר ברור מאיליו גם אם הוא נכון.

שואל השאלה:
אני אסביר: לא שייך שה' יתברך יצוה בתורתו שאנחנו באמת נדע שהוא קיים, ולא רק נאמין בזה - אם לא שבאמת ניתן לדעת מבחינה שכלית שהוא קיים, כמו שאנחנו יודעים על דברים אחרים שהם קיימים, אף על פי שאין אנו רואים אותם, אלא שהשכל מחייב את קיומם. אדם שקורא על ציווי כזה בתורה - אמורה להיות אצלו תמיהה על התורה, אם לא ניתן באמת לדעת שה' קיים, ולכן הוא היה מפסיק להאמין בתורה מהסיבה הזאת, אלא שכן ניתן לדעת.

אם אתה טוען שניתן לדעת שאלוהים קיים כיוון שכתוב בתורה שהוא ציווה שנדע שהוא קיים?
והתורה נכונה למה..? אתה לא יכול להסתמך על דברים שלא בססת אחד באמצעות השני, זהו היגיון מעגלי.
התורה קיימת למה? בגלל שרשרת נימוקים שכל חוליה בשרשרת זו היא טענה שלא בססת כאשר חוזרים שוב ללמה התורה קיימת. זהוא טיעון מעגלי.
לכן אתה לא יכול לבסס את נכונות אלוהים או את נכונות ידיעת אלוהים על ידי התורה או את התורה לפי אלוהים או נכונות ידיעתו בלבד.