מישהו שהחלים מהפרעת אכילה בלי פסיכולוג או עזרה חיצונית. איך ?

אני. לא יודע פשוטנתתי לזה לעבור בערך

אני, כעיקרון פשוט הבנתי שזה לא יכול להימשך ככה לנצח והרדיפה הזו אחרי הרזון לא מספקת בשיט. היה נמאס לי לחיות בכלא הזה ולחשוב מה נכנס, כמה נכנס ומה לעשות אם נכנס יותר.

פשוט לא יכולתי יותר לחיות עם הרעב, הרגשתי מת.

איימו שיאשפזו אותי בכפייה אם לא אעלה במשקל אז מהפחד התחלתי לאכול ועליתי במשקל. מבחינה פיזית החלמתי אבל מבחינה נפשית עדיין לא במאה אחוז.. נכון, אני כבר לא סופרת כל קלוריה וקלוריה ואוכלת מספיק אבל אני לא נהנית מאוכל, אני עדיין מרגישה אשמה וגועל שאני אוכלת וקשה לי לאכול ליד אחרים..