14 תשובות
שימי שיר,תשתי כוס מים ותנשמי עמוק.
שתי כוס מים תשכבי במיטה ותעצמי עיניים תנסי ללכת לישון
תדברי עם אנשים שאת אוהבת
תעשי דברים כייפים תעבירי את המצב רוח בביתספר בכל דבר שאת עושה אל תחשבי על זה אם יש לך משהו על הלב אני תמיד בפרטי ובכל מקום שאפשר לעזור
תעשי דברים כייפים תעבירי את המצב רוח בביתספר בכל דבר שאת עושה אל תחשבי על זה אם יש לך משהו על הלב אני תמיד בפרטי ובכל מקום שאפשר לעזור
שואל השאלה:
תודה לכל מי שניסה לעזור, אבל לא הצלחתי לעצור את ההתקף לפני שהתחיל, העיקר שהוא נגמר.
תודה לכל מי שניסה לעזור, אבל לא הצלחתי לעצור את ההתקף לפני שהתחיל, העיקר שהוא נגמר.
אנונימית
שמח לשמוע
בהצלחה
בהצלחה
מותר לשאול אותך- איך זה התבטא אצלך?
ולפעם הבאה נסי פשוט לשכב על המיטה ולעצום עיניים או לשכב ולשמוע שירים או סרטון מצחיק.
ולפעם הבאה נסי פשוט לשכב על המיטה ולעצום עיניים או לשכב ולשמוע שירים או סרטון מצחיק.
אנונימית
שואל השאלה:
זה תלוי עד כמה ההתקף גרוע, אתמול הוא היה בינוני כזה.
זה התחיל עם כאבים ולחץ בחזה ובבטן, ואז התחלתי להרגיש קושי נשימה וכשהבנתי שאני לא מצליחה לעצור את זה אז גם התחילו הדמעות של התסכול. ההרגשה הכללית הייתה שאני עומדת למות.
זה תלוי עד כמה ההתקף גרוע, אתמול הוא היה בינוני כזה.
זה התחיל עם כאבים ולחץ בחזה ובבטן, ואז התחלתי להרגיש קושי נשימה וכשהבנתי שאני לא מצליחה לעצור את זה אז גם התחילו הדמעות של התסכול. ההרגשה הכללית הייתה שאני עומדת למות.
אנונימית
זה קורה לך כתוצאה ממשהו או פתאומי?
זה מלחץ ממשהו ספציפי?
זה מלחץ ממשהו ספציפי?
אנונימית
שואל השאלה:
לפעמים זה קורה לי סתם בלי סיבה
לפעמים זה קורה לי כשאני נזכרת בדברים רעים שקרו לי
לפעמים בסיטואציות שאני נמצאת בהן באותו רגע שגורמות לי ללחץ וחרדה (יש לי חרדה חברתית אז זה בעיקר קורה לי בסיטואציות חברתיות)
ולפעמים גם כשאני חושבת על סיטואציות חברתיות שיכולות לקרות לי עושה לי טריגר להתקף
לפעמים זה קורה לי סתם בלי סיבה
לפעמים זה קורה לי כשאני נזכרת בדברים רעים שקרו לי
לפעמים בסיטואציות שאני נמצאת בהן באותו רגע שגורמות לי ללחץ וחרדה (יש לי חרדה חברתית אז זה בעיקר קורה לי בסיטואציות חברתיות)
ולפעמים גם כשאני חושבת על סיטואציות חברתיות שיכולות לקרות לי עושה לי טריגר להתקף
אנונימית
הבנתי. אבל את יודעת שיש דרך למזער את זה או להעלים לגמרי.. מצריך עבודה עצמית וכמובן סביבה תומכת.
אנונימית
שואל השאלה:
אני יודעת אבל זה לא בשליטתי, ההורים שלי חושבים שזה שטויות ולא מבינים כמה זה הורס לי את החיים. כבר שנים שאני מבקשת מהם לקחת אותי לאבחון פסיכיאטרי כדי שנוכל לטפל בזה, אבל הם פשוט לא חושבים שזה רציני.
אני באמת לא יודעת עד כמה אני אוכל להמשיך ככה.
אני יודעת אבל זה לא בשליטתי, ההורים שלי חושבים שזה שטויות ולא מבינים כמה זה הורס לי את החיים. כבר שנים שאני מבקשת מהם לקחת אותי לאבחון פסיכיאטרי כדי שנוכל לטפל בזה, אבל הם פשוט לא חושבים שזה רציני.
אני באמת לא יודעת עד כמה אני אוכל להמשיך ככה.
אנונימית
אני מבינה אותך וזה לגמרי לא טיפשי ההורים היום לפעמים לא מבינים את זה. מניסיון שלי הם לא תמיד יודעים להתמודד ולפעמים רק הורסים במקום לבנות. בת כמה את?
אנונימית
שואל השאלה:
17
17
אנונימית
אל תלכי לפסיכיאטר, לפחות לא בשלב הראשוני. לכי למטפלת ריגשית וכדומה.. ועם עבודה מאוד קשה, את יכולה למנוע את זה או להפחית מזה.
אנונימית
באותו הנושא: