4 תשובות
דבר אליי
אני אוכל להבין אותך בכל ה100 אחוז שלי
כי אין בן אדם שיותר מזדהה איתך ממני כרגע.
אני אוכל להבין אותך בכל ה100 אחוז שלי
כי אין בן אדם שיותר מזדהה איתך ממני כרגע.
אני כל כך מבין אותך
ואני לא יכול לייעץ לך כי שנינו נמצאים באותה סיטואציה אז גם מבחינתי זה בלתי פתור
ואני לא יכול לייעץ לך כי שנינו נמצאים באותה סיטואציה אז גם מבחינתי זה בלתי פתור
היי. אני בת 18. אני אמנם סיימתי כבר עם הבצפר, אבל ח'ברה זה משהו שצריך בכל מסגרת. לא משנה לאן נלך.. לא משנה מה.. מתי.. איפה..
תמיד תמיד תמיד נרצה לא להרגיש בודדים.
ומה שתיארת פה עכשיו זה מצב של בדידות מעצבנת ומעיקה.
נראה שאתה כל-כך זקוק לאהבה ולחיבוק, אבל אין לך ממי לקבל את זה.
נראה שאתה כל-כך רוצה להיות מובן אבל אתה מרגיש מוזר, אולי מרגיש טיפה חריג.
נראה שלאט לאט אתה מאשים את עצמך יותר ויותר, בגלל המצב שלך.
אז סטופ -
אני רוצה רק להזכיר לך שקודם כל אתה נמצא בגיל הזה, הלא הוא גיל ההתבגרות המעצבן, בו אנחנו מסתכלים על עצמנו ומנסים למקם את עצמנו בחברה ולשייך את עצמנו לקטגוריות. בגילים האלה, בוחנים את עצמנו יותר מדיי, מתאכזבים מעצמנו הרבה ונכנסים ללופ של כעס עצמי.
הרבה מרגישים לבד..
והלבד גורם לנו לפתח אנטי כלפי עצמנו.
"מה לעזאזל לא בסדר איתי?".
תדע שאתה לא לבד בתכלס. שיש עוד הרבה כמוך. ומה שאתה מרגיש עכשיו נורמלי לחלוטין.
יש אנשים שהם לא טובים לנו, ובטעות אנחנו מקיפים את עצמנו בהם.. אז צריך לשים לב לסביבה.
ולפעמים יש אנשים שכן היינו רוצים להיות איתם אבל יש מין חרדה כזאת לגשת אליהם.
צריך לדעת לפתח את עצמנו.
אתה צריך לפתח את הכישורים החברתיים שלך, כרגע הם לא כאלה מפותחים, אבל זה לא מוריד מהערך שלך וממה שאתה שווה.
אתה מבחינתך שווה זהב.
אתה ממש חמוד, לפי השאלה שלך.
אתה מאוד אנושי. והרצון להיעלם פשוט לגמרי מובן.
אבל אי אפשר פשוט להיעלם..
צריך להתמודד עם אנשים לא נעימים, להתרחק מהם, צריך להתמודד עם הלבד ולהיות יצירתיים בפיתרונות לזה, צריך להשאר נאמן לעצמך,
ולעולם לא להאשים את עצמך במצב.
במקום להאשים, להתמודד ולנסות להתקדם הלאה.
תמיד תמיד תמיד נרצה לא להרגיש בודדים.
ומה שתיארת פה עכשיו זה מצב של בדידות מעצבנת ומעיקה.
נראה שאתה כל-כך זקוק לאהבה ולחיבוק, אבל אין לך ממי לקבל את זה.
נראה שאתה כל-כך רוצה להיות מובן אבל אתה מרגיש מוזר, אולי מרגיש טיפה חריג.
נראה שלאט לאט אתה מאשים את עצמך יותר ויותר, בגלל המצב שלך.
אז סטופ -
אני רוצה רק להזכיר לך שקודם כל אתה נמצא בגיל הזה, הלא הוא גיל ההתבגרות המעצבן, בו אנחנו מסתכלים על עצמנו ומנסים למקם את עצמנו בחברה ולשייך את עצמנו לקטגוריות. בגילים האלה, בוחנים את עצמנו יותר מדיי, מתאכזבים מעצמנו הרבה ונכנסים ללופ של כעס עצמי.
הרבה מרגישים לבד..
והלבד גורם לנו לפתח אנטי כלפי עצמנו.
"מה לעזאזל לא בסדר איתי?".
תדע שאתה לא לבד בתכלס. שיש עוד הרבה כמוך. ומה שאתה מרגיש עכשיו נורמלי לחלוטין.
יש אנשים שהם לא טובים לנו, ובטעות אנחנו מקיפים את עצמנו בהם.. אז צריך לשים לב לסביבה.
ולפעמים יש אנשים שכן היינו רוצים להיות איתם אבל יש מין חרדה כזאת לגשת אליהם.
צריך לדעת לפתח את עצמנו.
אתה צריך לפתח את הכישורים החברתיים שלך, כרגע הם לא כאלה מפותחים, אבל זה לא מוריד מהערך שלך וממה שאתה שווה.
אתה מבחינתך שווה זהב.
אתה ממש חמוד, לפי השאלה שלך.
אתה מאוד אנושי. והרצון להיעלם פשוט לגמרי מובן.
אבל אי אפשר פשוט להיעלם..
צריך להתמודד עם אנשים לא נעימים, להתרחק מהם, צריך להתמודד עם הלבד ולהיות יצירתיים בפיתרונות לזה, צריך להשאר נאמן לעצמך,
ולעולם לא להאשים את עצמך במצב.
במקום להאשים, להתמודד ולנסות להתקדם הלאה.
תהיה חזק, אל תוותר