11 תשובות
אני חייב לזוז לישון אבל אשמח שתשלח לי פרטי אולי אוכל לעזור לך..
שואל השאלה:
אני לא יכול לרשום בפרטי אין לי מספיק פרחים או מה שזה
שואל השאלה:
יש לי עוד הרבה לרשום אבל ההגבלה זה רק 2000 מילים אז הייתי צריך לקצר בהרבה...
שואל השאלה:
רשמת שהגיל הזה מבלבל ואי אפשר באמת לדעת עם יש בעיה או אין ועם כן יש בעיה? מה אני יעשה עם זה? כמו שרשמתי בתיאור לפנות למבוגר או למישהו שיש לו כוח בשביל זה זה קשה בשבילי...
תיארת בדיוק אותי
ולי יש חרדה חברתית.. ההורים שלי יודעים והכל בסדר, אני בטיפול שנקרא סיביטי אתה יכול לקרוא עליו באינטרנט וזה לאט לאט מכריח אותי להתמודד עם החרדה קצת קצת כל פעם שאני אוכל להתמודד בלי לסבול וזה נהיה קל יותר מפעם לפעם
אתה יכול גם לישות לעצמך טיפול כזה אם אתה ממש לא רוצה לספר להורים ולקבל טיפול אבל זה קצת יותר קשה.. אם תרצה לשמוע על העזרה העצמית שלח לי הודענ או פה אני אנסה לשים לב
שואל השאלה:
אני יודע בדקתי על זה קצת והנושא ממש עניין אותי אבל אני פחות בקשה של לנסות להתמודד עם זה כי אני תמיד נלחץ ממש וזה אבל תודה על הרעיון!
אני מבינה אותך כלכך גם אני הייתי ככה ואני עדיין ככה לא הייתי מסוגלת לשתות ליד אנשים.. בטח שלא לאכול. לצחוק גם לא. הייתי יושבת כמו בול עץ ומפחדת לזוז .. ככה זה בהתחלה וזה רק נהיה גרוע יותר אם לא מטפלים
במהלך הטיפול אתה עושה כל פעם משהו קטן מתחילים מישהו שבקושי מלחיץ וכשאתה מסוגל לעשות אותו עוברים לדברים יותר קשים
לאט לאט
עד שאתה מסוגל להתמודד עם הכל
זה קטן עליך, החרדה משתלטת על המחשבות וגורמת לך לחשוב שזה קשה ומפחיד.. זה לא
זה סתם נראה גדול יותר ממה שזה אתה חזק יותר מהחרדה הזאת
שואל השאלה:
אני ינסה קצת לגרום למצבים לא נוחים למרות שהם בדרך כלל קורים מעצמם והרבה
שואל השאלה:
אבל תודה על העזרה!
הי, קראתי את הפוסט שלך. זה מאוד חשוב שאתה משתף ולא שומר את הכול בפנים. אני מבינה מהפוסט שלך שיותר קשה לך להביע את עצמך בעל פה. אולי תנסה לכתוב להורים שלך מכתב ולשתף אותם במה שעובר עליך? אם בכל זאת אתה לא רוצה לשתף את ההורים, אתה יכול לפנות ליועצת בבית הספר בעל פה או בכתב. יש המון מידע באינטרנט אבל הוא לא מאפשר לנו לאבחן את עצמנו. היית רוצה לשוחח על החוויות שאתה מתאר עם פסיכולוג?
אני מזמינה אותך להמשיך להתכתב איתי במייל או באינסטגרם ונחשוב ביחד מה נכון לך.

אנה מעלם דיגיטל, יעוץ ותמיכה לבני נוער וצעירים ברשת
המייל : [email protected]
אינסטגרם: nayedet.digital
חרדה חברתית נגרמת מהערכה עצמית נמוכה. אנשים עם הערכה עצמית גבוהה לא יסבלו מחרדה חברתית. אם אתה אוהב את עצמך אתה לא סובל מחרדה חברתית.

חרדה חברתית נגרמת מבושה. אנשים שמתביישים בעצמם סובלים מחרדה חברתית. אם אתם סובלים מחרדה חברתית וכנים עם עצמכם תמצאו שאתם מתביישים בעצמכם ומה שקורה כשאתם חרדים זה שאתם חושבים שהאנשים מסביבכם רואים את הדברים שאתם מתביישים בהם.

חרדה חברתית היא להתבייש בעצמך.
אז איך נפטרים מחרדה חברתית

אתם צריכים לגלות מה הדבר שגורם לכם להתבייש בעצמכם. מה זה הדבר שאתם לא אוהבים בעצמכם. ואז אתם צריכים למצוא דרך לשנות את הצורה שאתם רואים את עצמכם. אם אתם שונאים את האף שלכם אתם חושבים שהוא גדול מידי ורחב מידי אתם צריכים ללמוד לאהוב אותו

אם פעם ננשכתם על ידי כלב בכל פעם שתראו כלב אתם תראו בו איום ותתרחקו ממנו. אותו דבר עם חרדה חברתית. אתם רואים באנשים כאיום משום שמתישהו בעברכם אנשים פגעו בכם וגרמו לכם להתבייש בעצמכם. עכשיו המוח שלכם משתמש בחרדה שהיא מנגנון הגנה כדי להימנע מאנשים כדי להיזהר מהאיום הזה.

כשאתם ליד אנשים וחשים חרדה חברתית כשאתם פוגשים אדם חדש אתם צריכים לשאול את עצמכם למה אני חש במתח. במה אני מתבייש? למה אתם חושבים שבוחנים אתכם ושופטים אתכם. על מה אתם חושבים ששופטים אתכם? זה יכול לקחת הרבה זמן רב עד שתמצאו את הדבר הזה שבו אתם מתביישים. אבל חשוב למצוא אותו. אם אתם מתקשים למצוא אותו. נסו את השיטה הבאה: נסו לדמיין שאתם אדם אחר. למשל אם אני הייתי גבוה יפה ומושך והייתי עולה לאוטובוס האם גם אז הייתי חש בושה? לא, לא הייתי חש בושה, אם ככה אז אולי אני לא מרגיש טוב עם איך שאני נראה.



ברגע שתלמדו לאהוב את עצמכם ולחבב את עצמכם, תראו שהחרדה בחברתית שלכם הולכת ונעלמת. מי שאוהב את עצמו למי שיש הערכה עצמית גבוהה, מי שלא מתבייש בעצמו לא סובל מחרדה חברתית

חרדה חברתית היא להתבייש בעצמך. זהו. ומה שאתם צריכים להבין זה במה אתם מתביישים. כשאתם בחברה נסו להגיד לעצמכם אין לי במה להתבייש. ככל שתעשו את זה יותר ככל שתאמינו בכך יותר ככל שתשנו מחשבות שליליות לחיוביות תרגישו יותר טוב לא תרגישו יותר שכולם שופטים אתכם שכולם צוחקים עליכם.

ברגע שתפסיקו להתבייש בעצמכם תיעלם החרדה

מה שאתם צריכים לעשות זה להפסיק להתבייש בעצמכם ולהתחיל לאהוב את עצמכם(:
בבקשה מקווה שזה יעזור לכל מי שיש לו חרדה חברתית