15 תשובות
ראפ
אני מצטערת להודיע לך בתור אוהבת רוק בעצמי, היה ראיון עם כוכבי רוק והם הודו שהם שומעים שירי פופ פה ושם. כולל את ג'סטין וריהאנה. תעשי מינוסים עד מחר אני יכולה אפילו לתת לך קישור.
ואני אוהבת בלוז, סול, ורוק
ואני אוהבת בלוז, סול, ורוק
אנונימית
הטעם שלי
;)
;)
אני אישית אוהבת הכל. משחורה ועד לקלאסית.
היפהופ ופופ
אוףף אמרו כבר
חחח חחח חחח עאלק נועה קירל
נועה קירל עושה לי קילר לאוזניים. ולשאלה , היפ הופ
נועה קירל עושה לי קילר לאוזניים. ולשאלה , היפ הופ
אנונימית
יש לחנים שמורכבים מ3 אקורדים והם מדהימים.
כן כן , גם לנירוונה יש כאלה ^
הטעם שלי , מן הסתם.
כל אחד חושב שהטעם שלו הוא הטוב ביותר.
כן כן , גם לנירוונה יש כאלה ^
הטעם שלי , מן הסתם.
כל אחד חושב שהטעם שלו הוא הטוב ביותר.
שואל השאלה:
חרגול
חרגול
חח נכון יש לחנים שמורכבים מ 3 אקורדים למשל heart shaped box של נירוונה זה רק 3 אקורדים נראה לי חח
כאילו power a f בדרופ די.
וזהו כביכול חח אז זה רק שתי אקורדים אבל יש פריטה במיתרים אבל בכללי זה שיר ממש טוב ובלי הרבה אקורדים.
יש גם עוד דרך לנגן אותו ששם משתמשים גם באקורד די.
אבל הדרך עם השתי אקורדים זו הדרך שקורט ניגן את זה.
ואני חושב שהסגנון הכי טוב זה גראנג' רוק ומטאל(סוגים מסויימים של מטאל)
כאילו power a f בדרופ די.
וזהו כביכול חח אז זה רק שתי אקורדים אבל יש פריטה במיתרים אבל בכללי זה שיר ממש טוב ובלי הרבה אקורדים.
יש גם עוד דרך לנגן אותו ששם משתמשים גם באקורד די.
אבל הדרך עם השתי אקורדים זו הדרך שקורט ניגן את זה.
ואני חושב שהסגנון הכי טוב זה גראנג' רוק ומטאל(סוגים מסויימים של מטאל)
כל מה שנשמע לי טוב באוזן. זהו.
וכמובן כל השירים של הביטלס ושל הקינקס
וכמובן כל השירים של הביטלס ושל הקינקס
שאלה טובה, איך ש*אני* רואה את זה ומקווה שלא אטעה במילותיי:
טעם טוב לא בהכרח קשור לאמנים שאתה מעריך אלא לגישה ולידע של המאזין למוזיקה.
לא במובן של המוזיקה עצמה ותווים, אלא לעשות אנליזה למוזיקה שאתה שומע אם זה מבחינת פירוק הכלים בשיר ולהבין מה מאפיינים הכלים, איך הם תורמים ותחת מה עומדים כמייצג מוזיקלי וכן הליריקה.
להבדיל בין סגנונות ותת ז'אנרים... ולתת להם מקום, לא להישאר באותה בועה מוזיקלית ובקיצור להעריך מגוון רחב של סגנונות מוזיקלים.
בסופו של דבר זה דומה להעמקה של צורות אומנות נוספות כמו סרטים, אוכל או ציור.
יש אנשים שיעמדו מול ציור דקה ויחשבו שהוא ממש יפה לעין. ויש אנשים שיתפעלו מצורת המשיחה, מהפרטים הקטנים שמוסיפים לכלל, מהסוריאליזם, מהרעיון ומהמשמעות.
וזה לא אומר שמי שלא מנתח או מעמיק למוזיקה, זה דבר שבהכרח "לא טוב" או "נחות", זה בסדר גמור, רק שמדובר בהשקפתי האישית בנוגע לפנייה למוזיקה.
אין בכך שכל הזמן חייבים לפתוח תיאוריות על כל שיר או אלבום ולנתח כל דבר או צליל, אפשר להנות ממוזיקה בצורה הכי שטחית שלה לעיתים, כמו שאנחנו אוכלים ג'אנקפוד מדי פעם.
אך לראות את הקונספט של מוזיקה כמשהו "מעבר", כמכשיר שאפשר להכניס בו אינספור רעיונות, רגשות, הנאות או כל דבר שמישהו מוצא לנכון. כל אחד נותן מקום אחר למוזיקה בחייו, יש שלקוחים אותה למקום יותר רציני ויש שנהנים לרקוד אליה וכו'...
זאת אומרת אתה יכול להיות עם טעם טוב בין אם אתה מעריץ של: פוסט-פאנק, נויז רוק, דת' מטאל, אינדי-פופ, ג'אז... וכו'.
כמובן הכל סובייקטיבי, וזה לא אומר שמה שבעייני טוב - הוא הטוב המוחלט או מה שבעיניך רע - הוא הרע המוחלט, הכל פתוח לדיון ולשמיעה האינדיבידואלית של כל מאזין.
יש מצב שתשובתי יצאה מעט מעורפלת לשאלה שאין לה תשובה מדויקת. הרגישו חופשי לתקן אותי אם תראו לנכון.
טעם טוב לא בהכרח קשור לאמנים שאתה מעריך אלא לגישה ולידע של המאזין למוזיקה.
לא במובן של המוזיקה עצמה ותווים, אלא לעשות אנליזה למוזיקה שאתה שומע אם זה מבחינת פירוק הכלים בשיר ולהבין מה מאפיינים הכלים, איך הם תורמים ותחת מה עומדים כמייצג מוזיקלי וכן הליריקה.
להבדיל בין סגנונות ותת ז'אנרים... ולתת להם מקום, לא להישאר באותה בועה מוזיקלית ובקיצור להעריך מגוון רחב של סגנונות מוזיקלים.
בסופו של דבר זה דומה להעמקה של צורות אומנות נוספות כמו סרטים, אוכל או ציור.
יש אנשים שיעמדו מול ציור דקה ויחשבו שהוא ממש יפה לעין. ויש אנשים שיתפעלו מצורת המשיחה, מהפרטים הקטנים שמוסיפים לכלל, מהסוריאליזם, מהרעיון ומהמשמעות.
וזה לא אומר שמי שלא מנתח או מעמיק למוזיקה, זה דבר שבהכרח "לא טוב" או "נחות", זה בסדר גמור, רק שמדובר בהשקפתי האישית בנוגע לפנייה למוזיקה.
אין בכך שכל הזמן חייבים לפתוח תיאוריות על כל שיר או אלבום ולנתח כל דבר או צליל, אפשר להנות ממוזיקה בצורה הכי שטחית שלה לעיתים, כמו שאנחנו אוכלים ג'אנקפוד מדי פעם.
אך לראות את הקונספט של מוזיקה כמשהו "מעבר", כמכשיר שאפשר להכניס בו אינספור רעיונות, רגשות, הנאות או כל דבר שמישהו מוצא לנכון. כל אחד נותן מקום אחר למוזיקה בחייו, יש שלקוחים אותה למקום יותר רציני ויש שנהנים לרקוד אליה וכו'...
זאת אומרת אתה יכול להיות עם טעם טוב בין אם אתה מעריץ של: פוסט-פאנק, נויז רוק, דת' מטאל, אינדי-פופ, ג'אז... וכו'.
כמובן הכל סובייקטיבי, וזה לא אומר שמה שבעייני טוב - הוא הטוב המוחלט או מה שבעיניך רע - הוא הרע המוחלט, הכל פתוח לדיון ולשמיעה האינדיבידואלית של כל מאזין.
יש מצב שתשובתי יצאה מעט מעורפלת לשאלה שאין לה תשובה מדויקת. הרגישו חופשי לתקן אותי אם תראו לנכון.
נועה קירל
היפ הופ
האיש שיש לך בפרופיל
אנונימית
באותו הנושא: