למה עניין הדת בעיני האנשים פה זה עניין של "מה בכך"? זה יעוד שלנו בעולם הזה - קישור מצורף

אנשים מתבלבלים בין "דת" לבין משחק מונופול. הם חושבים שזה סתמי ולא מבינים שזה בעצם הכל - השקפת עולם, זהות, הוויה.

לאנשים אחרים יש מחשבות אחרות. וזכותם.

לא מדברים על האם לאנשים יש דעות אחרות. מדברים על למה אדם חושב ככה.

שואל השאלה:
^^אותן "מחשבות" אמורות להיקרא "דמיניות". הסברתי בפירוט את האבסורד של הדמיונות האלה. "רַבּוֹת מַחֲשָׁבוֹת בְּלֶב אִישׁ וַעֲצַת ה' הִיא תָקוּם" (משלי יט, כא).

האדם חושב ככה כי הוא הבין שאפשר להפסיק להקשיב לחוקים שהוא התרגל אליהם במשך דורות. שאפשר להיפתח ולהיות ריבונים על עצמנו, קצת כמו המעבר לדמוקרטיה אבל אישית.
בכל מקרה, במובן כלשהו כל מחשבה היא דימיונית, שכן היא סתם תוצר של כמה אותות חשמליים וכימיים שמפורשים במקום "קסום" שנקרא "התודעה" למחשבה.

העניין אבל שאין בזה היגיון - כי אם בחוקים האלה יש דברים טובים? ומה זה להיות "ריבונים על עצמו" מה זה אומר? אז שבמסגרת המדינה לא יהיו חוקים בגלל שאנחנו יכולים להיות ריבונים של עצמנו אז רק נגור באותו אדמה אבל בלי מסגרת שתאגד את כולנו?

ואם בחוקים האלה יש גם דברים רעים? מיותרים? ואם בחופש וריבונות עצמית יש דברים עוד יותר טובים?
במסגרת מדינה דמוקרטית, שזה לדעתי לא קשור לדיון אלא לשיעור אזרחות בכיתה ו', האדם מוותר על חלק מהריבונות העצמית בשביל לקבל מהמדינה הגנה על זכויות האדם. הויתור כמובן לא כולל ויתור על הגדרה עצמית, בין היתר בתחום הדת. זו למעשה אף זכות אדם (חופש דת), כלומר נמצאת בקצה השני של הסקאלה.

שואל השאלה:
^ ה' לא יצוה אותנו על "דברים רעים", חס ושלום. ובטח ובטח שמצוותיו אנין מיותרות, חס ושלום. ה' לא סתם צוה אותנו על מצוות כאלה או אחרות. גם טפשי לחשוב שאנחנו יודעים יותר טוב מה' יתברך מה זה "טוב" ומה זה "רע".

חוששני שאנשים אחרים חושבים אחרת, חס ושלום.

כל העניין אז אם יש בה דברים רעים זה משהו שצריך כמובן להתדיין ולפתוח. אבל עדיין "דת" זה פשוט מסגרת חוקים שבתקופה כזאת או אחרת או בהווה היא מסגרת החוקים של מדינה מסוימת כמו למשל שהתנ"ך היה בעבר. דת זה בסך הכל "מסגרת חוקים" (לרוב) .

העניין שבמדינה דמוקרטית את מוותרת על הריבונות כמו שאת מוותרת בכל מסגרת על מנת שהיא תאכוף חוקים שאמורים להטיב איתך (ואחרים) אבל מה הכוונה לא כולל ויתור על הגדרה עצמית? אם למשל תגורי במדינה שההגדרה עצמית שלך תצא מחוץ לחוק במסגרת הדמוקרטיה? אז אך זה רלוונטי או "שונה" או "מובחר" מדת? ומי קבע שהזכות והחופש לדת זה זכות אדם? כל דת? מי קבע את זה? אם במדינה שאני אנהל ואנשים ילכו אחרי שיחליטו שדת ספציפית לא - למה? סיכון ביטחוני. מעשים שנוגדים את הערכים של הרוב. מה אז ? אז זה לא תקין?

שואל השאלה:
^^סימן שיש להם דמיונות...

לתוצאה.
כפי שציינתי, כל מחשבה היא תודעה ותודעה היא למעשה דימיון. כלל המעבר: גם דת היא דימיון.
המשך חיים מוצלח (:

לא נכון. מה שאת לא יודעת שדמוקרטיה זה לא דבר קבוע, ותלויה בהחלטת העם. ככה שכל עם אם יהיה רוב יחליט דברים שונים ששונים כנראה ממה שאת חושבת שטוב.. כמו למשל חופש הביטוי? באירופה עכשיו נאסר עכשיו לבקר דת מסוימת - איסלם. זה נחשב פשע באירופה - את מסכימה עם כזה דבר?

באמריקה רודפים נוצרים וספציפית לבנים . אז מה זה בדיוק זכויות אדם תזכירי לי אם זה משתנה כל כך הרבה?

את החלטת שזה דימיון אין לך אבל הוכחה שזה דימיון. כל דת או ספציפית יהדות. זה תשובה אז לא רלוונטית.

לא פספסתי, הבנתי מצוין, פואנטה חסרת משמעות לטעמי

לא.. השאלה שלו הייתה למה אנשים מתייחסים לדת בצורה כזאת קטנה (במיוחד אם הם מאמינים) אם כן יש לה חשיבות (ואז הוא תיאר את החשיבות)

והתשובה שלך התרכזה בעובדה שהוא לא ינסה להטיל עליך סמכות שזה לא תשובה - זה ניסיון לשחק למי יש *** יותר גדול.

על החוק לא באירופה שמעתי והוא אכן בעייתי מתיאורך. אין לי ספק שיעלה דעות שונות בציבור ואולי יהיו שינויים. איני יודעת על מה הוא מתבסס ולכן קשה לשפוט.

בנוגע לאמריקה, אני בספק רציני אם קיימת רדיפה אחרי נוצרים לבנים. אך בהנחה (מה לא אעשה בשבילך?) שקיימת, אין לה קשר לזכויות האדם ובטח שלא לשינוי שלהן, שכן מדובר בסוגיה לא חוקית בעליל.

אני החלטתי שהדת היא דימיון באותו אופן ש'תוצאה' החליט שמחשבות אחרות, כמו למשל שאין חשיבות לדת, הן דימיון.
בכל מקרה באופן אישי אני רואה את כל המחשבות כלא הרבה מעבר לדימיון, גם מחשבותיי שלי וגם של כל בני האדם, ולכן אין סיבה להקשיב לחוקי היהדות או כל דת/מסגרת אחרת.

"על החוק לא באירופה שמעתי והוא אכן בעייתי מתיאורך. אין לי ספק שיעלה דעות שונות בציבור ואולי יהיו שינויים. איני יודעת על מה הוא מתבסס ולכן קשה לשפוט"

מישהי אמרה שמוחמד (יוצר האיסלאם) הוא "פדופיל" בגלל שהוא שכב עם ילדה בת 9 על פי הסיפורים המוסלמים והאיחוד האירופי החליט לאסור ביקורת על הדת המוסלמית.


"בנוגע לאמריקה, אני בספק רציני אם קיימת רדיפה אחרי נוצרים לבנים. אך בהנחה (מה לא אעשה בשבילך?) שקיימת, אין לה קשר לזכויות האדם ובטח שלא לשינוי שלהן, שכן מדובר בסוגיה לא חוקית בעליל."

קודם כל חמודה. אני אוהב אך שאת משתדלת בשבילי .
כן יש. תיהיה בקיאה בעניין תקראי ספציפית למשל על המקרה של העוגה לזוג הומואים שמאפייה שמרנית סירבה - והמדינה פעלה להעניש אותם ואנשים גם פעלו להעניש למרות שאמור להיות "חופש בחירה וחופש דת" נכון? מבחינת הדת הנוצרית הם לא רוצים לעודד חתונות כאלה . זכותם נכון? על פי חופש הדת. ושהזוג ההוא יקנה במקום אחר פשוט וישים את הכסף שלו שם.. ובכן.. זה לא מה שקרה.. באמריקה..

אז אך בדיוק הרעיונות ה"תאורטים" שלך ל"זכויות אדם" אז רלוונטיות או טובות אם זה המצב ?


"אני החלטתי שהדת היא דימיון באותו אופן ש'תוצאה' החליט שמחשבות אחרות, כמו למשל שאין חשיבות לדת, הן דימיון.
בכל מקרה באופן אישי אני רואה את כל המחשבות כלא הרבה מעבר לדימיון, גם מחשבותיי שלי וגם של כל בני האדם, ולכן אין סיבה להקשיב לחוקי היהדות או כל דת/מסגרת אחרת."


לבוא ולהגיד "זה הכל בראש לכן מה זה חשוב" אני לא חושב שזה רלוונטי. אם אני אחתוך אותך את תדממי נכון? זה כבר לא יהיה דימיון - שזה אומר שגם אם את חושבת שזה דימיון וגם אם לא עדיין יש השלכות אז זה לא רלוונטי לחשוב שזה הכל רק דימיון.

החוק באירופה בעייתי בהחלט.
הזוג שסירבו להכין לו עוגה- זוהי אפלייה על רקע העדפה מינית והיא אינה חוקית (הללו את זכויות האדם!). המאפייה היא עסק, אם הם מחליטים לא לשרת זוג מסוים בשל נטייה מינית (ולא בשל תשלום וכד') זו אפליה. לא מדובר בפגיעה בחופש הדת של המוכרים משום שאף אחד לא הפריע לאופים להיות נוצרים.
אני לא חושבת שעניין החתך ביד רלוונטי וקשה לי לקשר אותו לדבריי או לנושא. פגיעה פיזית היא כמובן- פיזית. מחשבה- או דימיון- אינם פיזים. כשם שדת אינה פיזית..

לא נכון.. את רואה.. את עצמך אפילו לא הולכת לפי "זכויות אדם - חופש הדת"

נצרות תומכת בנישואין הומוסקסואלים? לא... אז זה אמור להיות זכותם לא לאפות עוגה לזוג הומוסקסואלי נכון?
הם יכולים פשוט ללכת ולתת את הכסף שלהם למאפייה ליברלית שבמסגרת ה"דת ואמונות" שלה כן תתמוך בזה נכון? את רואה - אפילו את נכשלת ב"חופש הדת" ... זה רק מוכיח את הפואנטה שלי.


הקשר של החתך קשור. המציאות של החתך היא כמו המציאות של המוסר שאת תחליטי שיהיה בחברה. הם מציאותיים וקורים.

פספסת (dak) את כל הפואנטה של השאלה.............

האמפיה היא עסק פרטי... לא עסק של המדינה.. זה הזכות שלה להחליט מי לשרת ולפי ההחלטות שלה העסק ירוויח הוא יכשל - זה "חופש הפרט" ו"חופש הדת" . את מבינה? את כרגע עוברת עליו בגלל שאת רוצה לקדם הומוסקסואליות את לוקחת לאדם את החופש לקיים את הדת שלו - שהיא נגד הומוסקסואליות.

מחשבות זה אותו דבר כמו חתך. מחשבות זה ניורונים - משהו פיזי.

כיום, בעזרת השם, רוב העולם מתבסס על מסגרת דמוקרטית ולא דתית.
הדמוקרטיה, כפי שציינתי, מאפשרת את החופש המרבי תוך שמירה על זכויות האדם של כל אדם. זכויות האדם נקבעו על ידי אנשים חכמים ממני וממך ותודה לאל מוסכמים כיום ברוב מדינות העולם. הם כוללים גם חופש דת. שמירה על זכויות האדם באה תוך הגבלת האדם בהיבטים מסוימים, הבולט ביניהם- רצח. משום שלאדם הזכות לחיות, לאדם אחר אין החופש לרצוח. חופש הדת אינו פוגע בזכות אדם של אדם אחר ולכן- קיים.

בואי נעשה דבר כזה, את תחליטי מה טוב לך ואני אחליט מה טוב לי... אין לך שום זכות להכנס לי לחיים, אם לך הכי טוב להפריד 6 שעות בין בשר לחלב ולשמור שבת לכי על זה, אני אשאר עם הבייקון שלי
אולי עוד כמה שנים תצחקי עלי מגן עדן, בנתיים אני חיי מצוין

המאפייה היא עסק. זו לא זכותה להחליט את מי לשרת לפי נטייה מינית.
הם כמובן יכלו להיעלב לפנות למאפייה אחרת אבל החליטו להלחם ולקבל שוויון.
המציאות של החתך רחוקה שנות אור מהמציאות של המוסר. מוסר נוצר ממחשבה וחתך נוצר מפגיעה בגוף.