רק לדעתי חרדה חברתית זה ממש שטויות? לא תמיד. אבל יש מקרים שכן

ברוב המקרים גם לדעתי כן

כן בטח

נכון

אבל לא תמיד כי יש סיבות ממש נוראיות

כן

לא זה לא שטויות...

לא אמרנו שזה שטויות, רוב המקרים הם כן. לדעתי יותר מידי אנשים מכניסים את ההגדרה הזאת על עצמם ואני בעצמי אובחנתי עם זה כי לול אני ממש גרועה עם אנשים בקטע זוועתי וגם לדעתי עושים את זה גרוע ממה שזה באמת.
המציאות כיום מובילה מלא אנשים ללא לתקשר עם בני אדם כי יש מסכים וכל זה מה שיוצר פחדים אבל באמת רוב הזמן זה לא מקרים כל כך קשים ואפשר להתגבר על זה ברוב המקרים

יש כאלה שסתם אומרים וחושבים שיש להם בלי לאבחן ובלי כלום וזה סתם הורס להם, וזה עצוב

לא חווית את זה, סתמי תפה
את יודעת מהזה להרגיש קרוב למוות? ככה חרדה מרגישה.
שאת בכיף שלך ישנה ואז קמה משופ מקום ואת מרגישה כאילו את בתוך חדר והקירות מתקרבים אלייך ואת רואה את הסוף.

דיברתי על חרדה כללית^

שואל השאלה:
התכוונתי לאלה שמאבחנים את עצמם.

אבל בימינו כל אחד יכול להגיד שיש לו חרדה חברתית

אלה שאומרים סתם הם סתם מפגרים ולא תמיד צריך לעשות הבחון בשביל לדעת אם יש או אין

זה גם תלוי מה הילד עבר בעבר שלו כי זה משפיע

אם הם מאבחנים תצמם זה דיי שטות כי רק אנשים שבאמת חוו חרדה ידעו מה זה...
אבל את לא יודעת מה עובר על כל בן אדם תכלס..

הפרעות אכילה לדעתי זה משהו אחר לגמרי. אי אפשר להתגבר על הפרעות אכילה לבד. ושוב- חרדה חברתית היא לא שטויות. אבל כל בן אדם שני מאבחן את עצמו כי הוא קצת ביישן וקצת חושש אבל שוב- לא בקטע קיצוני. מי שבאמת סובל מחרדה חברתית אני לא אזלזל בו לעולם, באמת. אני מדברת על אלה שסתם מאבחנים את עצמם על שטויות

שואל השאלה:
אז איך יודעים בלי אבחון?

דרך אגב-אתם יודעים שאם חוזרים על משהו הרבה פעמים בסוף מתחילים להאמין לו? שטיפת מוח וכל זה.
ואם עכשיו הילדים האלה שקצת ביישנים, וחוששים אבל לא בקטע קיצוני אומרים שיש להם חרדה חברתית, ובגלל זה הם נמנעים מלהיות ליד אנשים-בסוף באמת תהיה להם חרדה.

קוראים סימפוטמים אני מניחה או שואלים אנשים..
בפעם הראשונה שזה קרה לי שלחו אותי למיון.. ומשפ לאיבחון ולתוצאות
לא לקח הרבה זמן לבןא חחח

הפרעות אכילה לדעתי הם יותר בראש מאשר ממעשים- הצלחת להפטר מהמחשבות האלה לגמרי? פאק גאה בך ממש. אני בעצמי לא מצליחה. קשה להתגבר על הפרעות אכילה מאוד לדעתי. מאוד. אני מצטערת אם הצגתי משהו באופן פוגעני זה לא הכוונה שלי.

כשאת שוברת רגל את יכולה פחות או יותר לפני שאת הולכת לבית חולים לבדיקה להבין שהיא שבורה, לפי זה שאת לא יכולה להזיז אותה ושאר הסימפטומים
אותו דבר לגבי כל דבר אחר כולל חרדה חברתית, את מבינה לבד לפי הסימפטומים שאת בכיוון של זה.. אבל כמו הדוגמה עם הרגל, צריך ללכת להבדק כדי לשלול דברים אחרים ולוודא שזה באמת זה כדי לא סתם לשים גבס...

אתם לא יכולים להגיד שזה שטויות רק בגלל שבחיים שלכם לא חוויתם את זה.
אתם יודעים מה מרגישים בחרדה בכלל שאתם שופטים אותנו על זה?
מרגישים הרגשה של לחץ,עומס על הגוף,קוצר נשימה,זיעה,הרגשה כללית לא טובה וזה ממש לא נעים.
זה לא שאי אפשר להתגבר על זה, פשוט הבנאדם שיש לו חרדה צריך ללמוד להתגבר על זה- אם זה בעזרת פסיכולוג, או קלינאי תקשורת, או בעזרת עצמך אבל זה לא כזאת שטות כמו שחלק חושבים שפשוט מתעלמים ומתגברים- כל הקטע של חרדה זה שלא יודעים ממה נובע הפחד (אל תגידו שאני טועה כי זה מה שאמרה לי הפסיכולוגית שלי)

מי את שתגידי שזו שטות
את לא חווית את זה
גם אני לא אבל יש לי חברות שחוו
וראיתי איך זה משפיע על החיים שלהם בקיצוניות
ואם את לא יודעת מה זה אני מציעה לך לא ליצור לעצמך דעה בנושא

אי אפשר להגיד שזה שטויות זה כמו לבגיד ש''ילדים מאובחנים עם הפרעות קשב וריכוז שזה שטויות ושזה שטויות ושהם מגזימים ואם באלהם הם יכולים להתרכז בעצמם''
אם אינלך אתזה או לא חווית את לא יכולה להגיד אתזה אני לצערי חוויתי אתזה וזה ממש ממש לא שטויות אז לפני שאת כותבת דברים כאלה כדיי שתחשבי או לפחות תנסחי אתזה טיפה אחרת 3>

לא נכון
לך קל לדבר עם אנשים
לאחרים לא

אם לא עברת את זה אין לך שום מושג איך זה מרגיש או מה זה

אני מאובחנת ואני לוקחת כדורים פסיכיאטריים ונמצאת בטיפול פסיכולוגי לכן אוכל להעיד כיצד אני מרגישה במצב הזה.

קודם כל, התקפי חרדה בכל מקום המוני. רעד, דופק מואץ, מחשבות טורדניות על כך שאתה נתפש באופן שלילי, מן תחושה מוזרה ובלתי נסבלת בכל הגוף, מבט מושפל. אתה מרגיש תחת איום.

ברגע שאתה לא חווה את זה (ומזלך) אתה לא באמת יכול להבין איך זה מרגיש. זה בלתי נסבל בלשון המעטה ומונע דברים שאולי לך נתפשים כנורמלים לגמרי. כמו לאכול בציבור (מסעדה, בית ספר..), לשבת במקום ציבורי, לטייל, ללכת לבד... אתה נמנע ממצבים שגורמים לך להתקפי חרדה וכך יוצא שהפחד לאט לאט משתלט עלייך ואתה לא יוצא מהחדר.

אני מדברת בתור אחת עם חרדה חברתית קיצונית ומן הסתם יש לזה דרגות. כמו שבעבר לא הייתה מודעות להפרעות קשב וריכוז ואמרו שילדים הלוקים בהן סתם מחפשים תירוץ לא ללמוד, כך זה עם הפרעות נפשיות כיום. יש מודעות לחרדות הרבה יותר מבעבר, אבל לא בקרב הציבור. מכיוון שזה דבר שמאוד קשה להבין כאשר אתה לא לוקה בזה, אתה לא תוכל להבין לעולם איך אני מרגישה כשאני הולכת לבד בבית הספר, כשאני אוכלת במסעדה, כשאני נכנסת לכיתה. אולי אם תקבל התקף חרדה.

אני לא לוקחת כדורים פסיכיאטריים בשביל הכיף (ותאמיני לי שזה יכול לגרום לי להתחרפן ויש לכדורים הללו המון תופעות לוואי) וההורים שלי לא מוציאים מאות שקלים על טיפולים בשביל שאני אמרח את הזמן בסבבה. זה מונע ממני לחיות, מונע ממני את החירות שלי.

יש לי את זה ולא זה ממש לא שטויות, קשה לחיות ככה מנסים לעבוד על זה

וול ברגע שהחרימו אותך כל החיים ויש לך טראומות מכל מיני דברים הזויים ואת לא מצליחה לדבר או שוכחת ללכת או מאבדת שליטה על הגוף של עצמך ומוצאת את עצמך רועדת או בקרב איגרוף עם עצמך אז את תביני מה זה וכמה זה לא שטות.
אבל אם לא חווית משהו כזה.. אין לך זכות לשפוט.
אגב יש כמה סוגים של חרדה קשה קלה וואטאבר אבל זה כן משהו פסיכולוגי ככה שאפשרי לפתור את זה

לא גייסו אותי לצבא בגלל חרדות אז לא נראלי שזה כאלה שטויות,תגידי תודה שזה לא קרה לך אבל לכי תדעי אולי זה יקרה גם לך התקפים ראשונים שלי קראו לפנימחודש בדיוק

לכל דבר יש סיבה ולהגיד שחרדה חברתית זה שטויות זה כמו להגיד שדיכאון זה שטויוץ ומחלות נפש זה שטויות.

אם הייתה לך חרדה חברתית (לא מאחלת שתהיה לך) היית מבינה כמה זה לא שטויות אז בבקשה לא לדבר על משהו שאת לא מבינה בו ולא חווית בעצמך

לא נכון

את לא יכולה לשפוט אם לא הגעת למצב הזה.
זה לא בא ברגע.
כשצוחקים עלייך,מחקים אותך ובעבודה בקבוצות אין עם מי להיות זה לא שטויות.
אתה חושב שהבעיה היא בך.

יש ילדים שמביאים את עצמם לסיטואציה כזאת ובמקום לנסות להתגבר ולהגיד לעצמך "אתה כמו כולם הכל בסדר מגיע לך להינות" הם פשוט נשארים בקונכייה שלהם אבל זה באמת מפחיד אין מה לעשות כי לי יש גם חרדה חברתית

רק לדעתך

בתור אחת עם חרדה חברתית, מבחינת מה שמרגישים זה ממש לא שטויות, אבל אם התכוונת למבחינת כמה זה אבסורד אז כן, זה ממש שטויות כי זה להיבהל מדברים שטותיים למרות שאת מודעת לזה שהם שטותיים, אבל בלי יכולת לשלוט בזה כי זה קשה לך.

זו הפרעה נפשית... מה... איך אפשר לזלזל בכזה דבר
אין לי חרדה חברתית אבל יש לי התקפי חרדה וזה כמו שתגידי לי שאני מלחיצה את עצמי סתם זה ככ דפוק תוציאי את הראש שלך מהאדמה או משהו

שואל השאלה:
כן
כל אחד שהוא קצת ביישן מחליט שיש לו "חרדה חברתית."

זה משהו אחר ^ לא על זה דיברת.
יש ילדים שהם חסרי ביטחון אבל גם בזה אי אפשר לשלוט במיידיות! כן אפשר לעבוד על זה אבל מה אם לא באלהם? את לא יכולה לשפוט בחירות של אף אחד את סתם יוצאת ממורמרת אחותי

גם לי זה נראה מפגר
אבל מי אני שאשפוט
כל אחד והפאקים שלו

יש הבדל (גדול, חשוב לציין) בין להיות קצת ביישן ובין חרדה חברתית.
בתור אחת ש''אבחנה את עצמה'' ומסתבר שאבחנה נכון, הייתי אצל פסיכולוגים שונים וכולם אמרו שיש לי חרדה חברתית

זה לא שטויות. לא כולם נולדו עם כישוריים חברתיים ובעלי ביטחון עצמי גבוה את לא יכולה לשפוט אנשים אחרים אם אין לך בעצמך חרדה חברתית . אם לא היה לך אז את לא יודעת איך זה מרגיש במציאות . כמו שאומרים עד שאתה לא במצב הזה אתה לא תדע איך זה מרגיש

לרוב חרדה חברתית נובעת מחוסר ביטחון ולא אני לא חושבת שזה שטויות. יש מצבים שהאדם מודע לכך שהוא חרד ממצב שלא כזה ביג דיל , אבל הוא לא שולט בזה. זה חרדה וזה לגמרי לא שטות.. זה משהו שהמוח לא שולט בזה..

את כנראה מתבלבלת בין חרדה חברתית לביישנות.
זה כמו שתאמרי שדיכאון זה ממש שטויות זה סתם אנשים שמכניסים את עצמם לעצבות.
זה לא עובד ככה ולא בשליטה כמו שאת חושבת.

אתם סתם מגזימים בתגובות שלכם אלוהים נעלמתי לחצי שעה ויותר מידי תגובות בעע
בכל מקרה
מי שלא טוב לו יום טוב לו
ומי שסובל באמת יעשה עם זה משהו
ביי

רק אנשים שיש להם את זה יצליחו להבין
גם אם את חושבת כרגע שמשהו שגורם להם להתקף חרדה זה שטויות, למה שזה יהיה שטויות גם בעינהם?
אלא אם כן את מדברת על אנשים שנוטעם לאבחן את עצמם עם זה, זה עניין אחר ולא תמיד זה נכון

נחמד לראות אנשים שאין להם חרדה חברתית שופטים אותך ואומרים שזה שטויות בלי שהם חוו את זה אפילו פעם אחת, אתם באמת לא מבינים כמה שזה קשה להימצא בסיטואציות חברתיות שונות, ואפילו ללכת ברחוב זו משימה קשה.

אוי קיבלתי כל כך הרבה מינוסים היום הלכתי לבכות

מצטערת על הפחדים שלי....?
את יודעת שזה לא מבכירה נכון?
אנחנו לא שולטים בזה (אמן שכן)
זה לא שאנחנו פוחדים שיקרה משהו מסוים, זה שזה מלחיץ אותנו ממש
כן חלק פוחדים שישפטו אותם או שידחו אותם, אבל את חושבת שהם לא יודעים שזה לא תמיד ככה? זה פחד, רגש. את לא יכולה להאשים מישהו על הרגש שלו כי זה לא ממקום של דעה או היגיון
כן אולי לך זה פחות מפריע המחשבה שישפטו אותך וידחו אותך או שאת מתייחסת לזה אחרת אבל את לא יכולה להגיד שזה דבילי כי כל אחד הוא אחרת, לך גם יש פחדים שלהם כנראה נראים דבילים ולא מציאותיים.
את לא יכולה להגיד שזה "שטויות" כי זה מטומטם להגיד על פחד ש"מה אתה מפחד" כל אחד מפחד ממשהו! הם מזה ואת ממשהו אחר, אבל זה שאת לא מפחדת מזה לא אומר שזה לא משהו שהגיוני לפחד ממנו

אין לאף אחד זכות לשפוט עד שהוא לא בצד השני!! מניסיון זה זוועה ולא מאחלת את זה לאף אחד שאני מכירה

ממש הפכתם את כל מי שהסכים עם השאלה לאיזה נאצים חסרי רגשות וואי
chill out my friends
קיצר אתם עדיין מגזימים ווהו

ומי אמר לך שהם לא עושים עם זה משהו? אין לך זכות לשפוט אף אחד, אם היית חוות את זה (שוב לא מאחלת) היית מבינה שאנחנו לא ''מגזימים'' בתגובה שלנו

אם הייתי חווה את זה?
את יודעת מה לעזאזעל עבר עליי?
אני מדברת מתוך כל הבעיות האלה.
אתם מגזימים עם התגובות שלכם על הדעה האחרת שאומרת שיש הרבה מאוד אנשים שמאבחנים את עצמם וסתם מתבכיינים על פחד שהוא טבעי ומאוד בסיסי והוא לא קיצוני כמו במצב של חרדה חברתית אמיתית ושאני בטוחה במאה אחוז שאף אחד לא זילזל במי שסובל באמת

ברור שהם יגיבו ככה כשאנשים מזלזלים בתחושת החרדה שלהם
כמו שאני אגיד שדיכאון זה סתם שטויות ויש הרבה אנשים שמתבכיינים ורוצים צומי
איך זה נשמע מהצד?

את ליטרלי לא הבנת אפילו את מה שכתבתי. אמרתי בדיוק ההפך.