שאלה למאמינים וגם לכאלה שלא מאמינים

"ואוו הוא אשכרה קיים"

בדיוק משlive to eat אמר

"וואו הוא אשכרה קיים.."

"פאק זה מוזר"

"דאמ מגניב"


אתאיסט

אהיה קצת בהלם

"לא יכולת להגיד לפני?!"

שואל השאלה:
חחח

שואל השאלה:
לכן כתבתי *אם*

בגלל ההשלכות של אם קיים אלוהים מה יכול לקרות אם לא עשיתי באמת את המקסימום מצידי.
וגם בגלל שאחרי שחקרתי ראיתי שהסיכויים הגדולים שקיים אלוהים מעבר רק לזה שאני מרגיש שקיים בורא אני אדע שבסופו של דבר עשיתי את המקסימום שלי. גם אם אכשהו קרה וטעיתי. והחיים האלה הם באמת מקריים בלי משמעות למהות שלנו עדיין עשיתי את המקסימום. אז אני יודע שאני אלך לקבר שלם עם עצמי 100%.

אני לא ירגיש כלום כי אני מאמינה שהוא קיים ואף אחד לא יכול להוכיח שלא אבל להוכיח שכן דווקה אפשר....

אוקיי אז נגיד והיתה פתאום הוכחה לאלוהים (בואי נגיד שזו הוכחה לאלוהים של היהדות), אז כן - אסתכל על אותה הוכחה, ואם היא באמת מסתכלת על העובדות כמו שהן, לא מנסה להתעלם מדברים ברורים במדע, לא "מעגלת פינות" ואשכרה מוכיחה את אותו אלוהים אז לא אהיה בשוק או משהו.

הרי תמיד ידעתי שיש את האפשרות שאלוהים קיים, פשוט בגלל שלא היו לו הוכחות אז הייתי חייב להיות במחשבה שהוא לא קיים. ובגלל זה גם לא אצטער שלא האמנתי קודם, כי הוא לא נתן לנו שום דבר כדי להראות שהוא קיים עד עכשיו, אז כמובן שלא אאמין בו.

כנראה עדיין אחשוב שהוא דמות נוראה שעושה דברים איומים ולא הגיוניים, לא אאמין שהוא רחום או משהו, זה לא הולך להשתנות.

ואני גם ככה שומר מסורת אז לא אצטרך לשנות את החלק הזה..
מה שכן, יהיו לי יותר שאלות לגבי היקום, מאשר שהיו לי קודם.

אז אתה תגיד לאלוהים - שברא לך את ההיגיון ומה זה מוגדר הגיוני ואתה תגיד לו שהוא לא הגיוני במקום לחשוב אם אתה - בתור הנברא - אולי לא הגיוני?

הדבר הבאמת לא הגיוני זה התגובות שלך ^
כאילו מה אתה מנסה בכלל להגיד?

לא הבנת שאם קיים אלוהים - שברא את ההיגיון ואת הכל בעצם - הדבר הלא הגיוני זה להמשיך לחשוב שאתה הכן הגיוני ולא אלוהים - שברא את הכל ?

אני לא חושב שהבנתי עדיין.
אתה מדבר על נגיד ואלוהים הוכח כקיים?
אז אאמין שהוא קיים, וגם אני כמובן - מה השאלה?

כתבת - "כנראה עדיין אחשוב שהוא דמות נוראה שעושה דברים איומים ולא הגיוניים, לא אאמין שהוא רחום או משהו, זה לא הולך להשתנות."

אם הבנת בסוף שיהיה אלוהים ותפגוש אותו. אתה לא אמור לחשוב שכנראה את הזה שצריך לשקול דברים מחדש?

אה אוקיי.
כן אני אפגוש אותו, זה משנה משהו? אני רואה מה הוא עושה ועשה ורחום הוא לא, בלשון המעטה. גם אם אגיד בקול רם הוא רחום הוא רחום, הוא עדיין ידע שאני חושב שהוא לא, אז מה זה משנה? להעמיד פנים אתה אומר?

אני אומר - הגיונית - אם מי שברא הכל. כל מה שנחשב "הגיוני". ומן הסתם יודע יותר מאיתנו נכון? אתה מדבר על "הבורא". אתה לא אמור להיות עם רמה מסוימת של צניעות ואז להגיד - אולי אני טעיתי במחשבה שלי על מה נכון ולא נכון כי אני בטוח לא יודע יותר מאלוהים . ?

אני רק אומר, שהוא לא רחום. אבל אנחנו יכולים להתווכח על ההגדרה של רחום עד מחר. וזה שהוא בלתי מוגבל לא אומר שהוא רחום, זה שאלוהים הוכח לא מוכיח בהכרח את כל הדברים האחרים גם.

קודם כל אם מי שברא את הכל - כולל מדע והיגיון קיים - מן הסתם הוא צודק ואתה טועה. זה המסקנה ההגיונית לא משנה מה כי מי אתה מתוך הבריאה שתפקפק במי שקבע את החוקים?
דבר שני מי אמר שהוא רק רחום ? אמרנו שהוא רק תכונה אחת? הוא גם רחום וגם אל צדק ודין. זה אומר גם עונשים.

צודק במה? על מה אתה מדבר?
אני רק אומר שהוא לא רחום, מי אמר שהוא רחום מלכתחילה? בני אדם. ויופי לו עם הצדק אובייקטיבי המפגר שאנשים גם כן המציאו..

אני אחזור על הפואנטה של השאלה - אם תפגוש את הבורא אתה תגיד לבורא שהוא טועה והדעה שלך היא הנכונה?

לא.

ולא אפגוש אותו גם, זה שיש אלוהים לא אומר שיש גן עדן וגיהינום ולא אומר שאלוהים יתגלה אליי. ואם תהיה ההוכחה לזה, אז שיעשה מה שבא לו, הרי הוא מבין יותר ממני לא? והכל רשום וקבוע מראש לא? אז למה להתאמץ?

קודם כל לא הכל קבוע מראש. אבל התוצאה הסופית כן. רק השאלה אם בכוח או ביותר נעימות.

אבל סבבה - בסוף ענית את התשובה המתבקשת - שאם קיים אלוהים אתה לא תתחיל להתווכח איתו שאתה צודק והוא טועה. זה היה השאלה.

סבבה.