אני שוקלת לברוח מהבית. לתמיד.

לא מאמי, אל, גם אני הייתי בת 12 לא ממליצה לך.

לא.. זה לא עובד ככה את יודעת? ההורים שלך חדאגו לך והמשטרה הרבה יותר מתוחכמת מהמוח שלך

שואל השאלה:
מה אכפת לי? אתה יודע כמה פעמים אני ניסיתי כבר להתאבד? הם לא עושים עם זה כלום

את יכולה לנסות, רק אל תפגעי בעצמך.בהצלחה.
עריכה: אני מציע לך לחכות לגיל 18 ואז להחליט אם זה מה שאת רוצה, בגיל כזה תהיי אחראית על עצמך ואף אחד לא יעצור אותך.
זה גם יעזור לך לתכנן את 'ההרפתקאה' הגדולה שלך.

לא. תגידי לי השתגעת? יחטפו אותך יאנסו אותך יהפכו אותך לזונה יקחו לך את האיברים את מודעת בכלל לזה שאם יקרה לך משהו לא יהיה מי שיעזור לך?
רדי מהרעיון.

לא ממש לא.
את עוד צעירה!
למה ניסית להתאבד?
מה קרה?

אם את לא תטפלי בעצמך, אף אחד לא יטפל
אין פתרונות קסם
ממליצה לך לקחת את עצמך בשתי ידיים ולהתעורר כי עוד כמה שנים, את תהיי סתם אזרח. תנצלי את המשאבים שעוד יש לך (יועצת ביה"ס, פסיכולוגית מהרווחה)

אף אחד לא יוציא אותך מהבית אם זה הוא הפחד שקיים בך מפני הרווחה
את כבר גדולה ואי אפשר לעשות משהו בניגוד לרצונך

לא צריך להגזים, בטוחה שאת רצויה ונחוצה. לא צריך לברוח ולוותר.

שואל השאלה:
אלו חיים כל-כך משעממים, מכריחים אותי ללכת לבית הספר, אני לא רוצה בכך. זה מקום נורא עם אנשים נוראיים.
אני מבריזה - צועקים עליי
אני לא מקבלת ציון טוב - צועקים עליי
ובערך כל דבר שאומרים לנו שזה בסדר.
אומרים שזה בסדר לטעות, אומרים שזה בסדר לפספס דברים, אבל בבית הספר זה ממש לא בסדר וצועקים עליי בגלל הדברים האלה שהם "בסדר"

מסכים איתך לגמרי, הלוואי עלי האומץ לברוח ככה

אני די מרגישה כמוך
אבל לברוח מהבית/ להתאבד זה ממש לא הפתרון.

אז תתחילי לשחק אותה מסכנה ראש קטן
אל תעשי באמת דברים, תשחקי אותה. לא סתם יש משפט העולם במה ואנחנו שחקנים. או שזוהר ארגוב יש שיר אדם שחקן. כי זה נכון
חיים זה משחק, תשחקי לפי הכליים ואם את מספיק ערמומית את יכולה לשנות אותו לטובתך

שואל השאלה:
ובשביל לנצח צריך לצאת מהקופסא

לא
בשביל לנצח צריך להיות חתיכת מניאק אגואיסט
אבל להראות פנים של מלאך נחמד

שואל השאלה:
בדמקה למשל, אתה צריך לחשוב בשביל לאכול, לפני שאתה מתנהג כמו חתיכת חרא

אם כבר את הןלכת על הכיוון של לברוח אז לפחות לא לבד וגם לא לרחוב לפי דעתי.. תנסי אולי לברוח נגיד פעם אחת בתור התחלה לסבתא שלך או משהו ואולי ככה ההורים יבינו שאת רצינית איתם לגבי הקטע של הבית ספר. אבל לפי דעתי לברוח לרחוב לבד בגיל 12 זה רעיון די גרוע לא משנה ממש מה הסיבה (אלא אם כן באמת יש משהו נוראי במשפחה כמו אלימות או אונס אבל גם אז לא בורחים, מדברים עם המשטרה או עם גורם חיצוני)

אם את רוצה לברוח אז תשיגי מחשב ותורידי משחק מחשב ממכר עם עולם פתוח ופשוט... לכי לאיבוד... תסתובבי בעולם... תתנתקי מהמציאות... וגם תהני!

הפתרון הפרמיטיבי שלך לבעיות לא יעזור לך וגם ההורים שלך התקשרו למשטרה כשיגלו שנעלמת (גם אם הם אוהבים אותך וגם אם לא כי זאת חובתם כהורים)

ולא תוכלי להתחמק מהמשטרה...

גם אני ככה
אין כל כך מה לעשות

שואל השאלה:
ההורים שלי לא מסכימים לי מחשב

שואל השאלה:
על זה אני מדברת

מה למה שתירצי דבר כזה מקסימום תעשי טיול בת מצווש עם ההורים את רק בת 12 לא מזלזלת אבל את לא ממש מבינה )ככה זה נראה) על מה שאת מדברת
תעשי טיול אחרי צבא בכל העולם אבל לא עכשיו לברוח מהבית בלי מזון ובגדים ולטייל עד שתמותי

אם קרה משהו שבגלל זה את רוצה לברוח את יכולה לשלוח פרטי אשמח לעזור לך

אני מבין לנפשך לגמרי, אבל את צעירה מאוד, ואם את תצאי לעולם לבד, הוא הרבה יותר קשה ונוראי מהבית שלך. תאמיני לי.

שואל השאלה:
ממזמן הייתה לי יומולדת.. ההורים פשוט קנו עוגה מרובעת והזמינו חברים *שלהם* וסתם ישבתי בצד

תגידי תודה שהם בכלל קנו לך עוגה יש ילדים בלי הורים או הורים מכים ויש ילדים שלא קונים להם כלום בגלל שליטרלי אין להורים שלהם כסף
על מה את מתלוננת בדיוק?

שואל השאלה:
כי לא אכלתי ממנה אפילו
הם קמצנים מגעילים. הם קנו *לי* ולא נתנו לי אפילו לטעום. הם דיברו עם חברים שלהם ואכלו את העוגה.
ובימי הולדת הם בכלל אפילו עוגה לא נותנים ומתייחסים לזה בתור יום רגיל

בת 12. לטייל בעולם. עם איז כסף בדיוק

שואל השאלה:
שום כסף. פשוט ללכת לי עד שיקרה משהו ואמות

למה

את קטנה אז המחשבות שלך מטעות אותך מסרטים תאמיני לי שזה לא כמו שאת חושבת את יכולה להאנס יכולים לרצוח אותך ולכלוא אותך במקומות שאת תצטערי על זה כשתגדלי תחליטי אם את רוצה.

שלחי פרטי

את צריכה להבין שה"צרות" שלך הן אולי מבאסות, אבל הן ממש לא במצב שאת צריכה לפגוע בעצמך או לברוח מהבית. את בת 12 ואת צעירה מאוד. העולם הוא ג'ונגל, את תצאי אליו את תיפגעי הרבה יותר ותחזרי להורייך ה"נוראיים" כביכול בזחילה.
אז תוותרי על זה מעכשיו ותחכי עד גיל 18 שתוכלי לעשות מה שאת רוצה.

אז היית מבקשת לנסוע לאנשהו אם תברחי לרחוב יאנסו אותך או משהו זה אחד.
שתיים מזה לא נתנו לך לטעום מהעוגה?מה הם קשרו אותך באזיקים בחדר ואמרו לך ''לא את לא נוגעת בעוגה!!''
?

זה לא הפתרון. ברגע שאת שם ברחוב זו הרגשה אחרת. אם ממש בא לך, תברחי לשעתיים שלוש מהבית. תראי איך תתחילי להרגיש בזמן הזה.
אם את ממש הוזה אז אולי תצליחי לשכנע את עצמך שהכל בסדר במשך כמה ימים.
אבל אלו לא חיים. באמת שלא ואת תחזרי הביתה מהר מאוד מרצונך החופשי. פשוט ככה.
כל הקטע של לגור ברחוב זה לא מגניב, זה עצוב. כל ההרפתקאות המדהימות האלו שאת שומעת עליהן, אף אחד לא יוצא אליהן מרצונו החופשי והם תמיד סובלים תוך כדי.
את רוצה משמעות לחיים שלך? תמצאי מטרה ותתרכזי בה ותגשימי אותה.
מה שאת מתארת לא ישנה שום דבר. רק תיהי בודדה יותר. ושלא נדבר על כל הסכנות.

הלוואי עליי את האומץ ככה לברוח מהבית.
קחי בחשבון שאם את בורחת המשטרה לחפש אחרייך וימצאו אותך בקלות.
גם אני חושבת כמוך ואני מבינה אותך ,בידיוק כמוני.

חכי לגיל 18 או אפילו 17 שתעבדי ויהיה לך כסף ותארגני עם חברות טיול נורמאלי מסביב לעולם ותחווי חויות טובות
ולא לברוח לרחוב בגיל 12 שיאנסו אותך או יחטפו או לאדעת מה יעשו לך

כל האלו שאומרים לך לברוח מהבית לא מבינים כלום! מהחיים שלהם.
הם גם בטח כאלו שלא ניסו אף פעם. רוב הסיכויים. 100%

או טיול סביב לארץ אבל לא לרחוב

אני מבינה אותך. אני אשמח אם תשלחי לי הודעה בפרטי ונדבר

למה לעשות את זה? יש לך הורים, יש לך בית, אנשים שמסתובבים ברחובות בלי בגדים, כסף, מקום לישון בו היו כלכך מתים למה שיש לך

אם יש לך בעיות בבית תברחי לאן שאת רוצה אבל החיים בחוץ חרא את לא מבינה כמה אבל את יכולה להישאר בבית עד שתימצאי תחליף לבית או משהו

בגיל 12 מה ביקשת טלפון חדש ולא קנו לך יא מטומטמת לא טוב לך תפני לרווחה מזה פה עידודי מוות

ניסית להתאבד בגיל 12?? no baby no...

חחח לא .. תוציאי בגרות מלאה והעולם שלך

היי, אני מבינה באיזה מצב את נמצאת, אני די בטוחה שהרבה מאתנו רצינו לברוח מהבית כשהיינו קטנים או בכללי..
והאמת היא שאני ממליצה לך לשנות את צורת החשיבה ואת הגישה שלך, אם רע לך ואף אחד לא מבין, אז תדברי איתם, תגרמי להם להבין, תחפרי להם על זה, ואם זה לא עוזר אז תפני לגורמים אחרים. תפני למורה או ליועצת. רק תנסי, מה אכפת לך לנסות?

עכשיו, אני מבינה מאיפה זה בא לך. חרא לך ואף אחד לא מבין ובא לך להיות לבד ושיעזבו אותך בשקט.
זה מקום שהוא נורא מובן אבל הוא גם מאוד רע, וזה רק פנטזיה, כי... תחשבי על זה.
מה יהיה לך ברחוב? אין אוכל. אין מים. אין שירותים. אין מיטה. אין אף אחד להיות איתו. אין כסף. וגם אם יהיה לך כסף, זה לא יהיה מספיק בשביל להתקיים כמו שצריך.

ואני לא באה כמישהי רעה אם אני אגיד את זה, אבל אני רוצה שתנסי להעריך יותר את החיים שלך. אני יודעת, חרא לך. אבל מבחינת זה שאת רוצה לברוח. יש אנשים שאין להם בית. ואני יודעת שזה משפט שמה זה לא עוזר, אבל כשאת תגדלי את תביני את זה יותר. שבית זה דבר שאין להרבה, ואוכל ומים ושירותים ודברים בסיסיים ולהתקלח אפילו.. אין את זה לכולם וצריך להעריך את זה, כל ביס שאת נותנת לאוכל את צריכה ממש להעריך את זה שיש לך את זה.
זה לא כיף להיות הומלסית אני בטוחה בזה.

ואולי כן אולי לא, אבל מבחינתי זה יכול להיות נכון שכשאת תגדלי את תביני יותר דברים, אולי התקופות הרעות לא יעברו, אוקיי? אבל את תביני יותר איך להתמודד עם זה. עכשיו נכון אולי האמירה הזאת לא ממש עוזרת לך כי את עדיין בת 12, אז אולי תנסי להסתכל על דברים בצורה חיובית? יש לך בית, יש לך משפחה, יש לך מקום שאת מקבלת ממנו ידע (בית ספר) ומשם אם תשקיעי את תוכלי למצוא עבודה טובה בעתיד(:
אז אל תוותרי לעצמך, החיים הם טובים אוקיי? עם כמה שזה לא נראה ככה, הם טובים, ואת צריכה להפיק את הטוב מזה, יש לך 2 בחירות, להתלונן על כל דבר ותמיד להיות בבאסה, או להתחיל לראות את הטוב ולהיות מאושרת. מה את מעדיפה? אני חושבת שכולנו מעדיפים את האופציה השנייה.

כל פעם שמרגיש לך שרע לך, את יכולה לצעוק לתוך הכרית או להרביץ לכרית, את יכולה ללכת להליכה, את יכולה לבכות כי זה משחרר, את יכולה לראות סרטונים של חתולים שמפחדים ממלפפון זה מצחיק אש.
תנסי להסתכל על החיים בצורה מצחיקה ולא דיכאונית, אולי זה לא יפתור לך את הבעיות אבל זה יגרום לך לצחוק יותר ולשמוח יותר מאשר להסתכל על הכל בשחור לבן. :)


אה, וגם אנשים רעים יש בכל מקום שתדעי, פשוט תתרחקי מהם ואם הם עושים לך משהו אז תדברי על כך עם המורה שלך. וגם, אם אין לך חברים, תמיד תדעי שיש ילדים מקסימים בכל בית ספר, לפחות אחד אני מבטיחה לך. את רק צריכה ליזום , להתחבר והנה את לא לבד.

אני מקווה שתפנימי ולא תברחי מהבית, כי זה סתם יגרום להורים שלך להתעצבן עלייך ולא להבין אותך עוד יותר. בהצלחה לך.
(אגב את מוזמנת לשלוח לי פרטי אם את רוצה)

שואל השאלה:
מה קשור טלפון!?

מיס ביצ' אל תתחילי להרצות לה על דברים שאת לא מבינה בהם אין לך מושג מה קורה בחיים שלה וזה שהיא בת 12 ממש לא עושה אותה מטומטמת.

היי ,
יכול להיות שתתייחסי פה לתגובה שלי ואולי לא.
אני מעוניינת לדבר איתך בנחת בפרטי אם אפשר.
אשמח קודם כל לעזור לך וגם יש לי מה להגיד לך בנושא לגביי.
אשמח מאוד שתכתבי לי :) אפשר גם שלא, מה שתחליט כמובן.

האקשן היחידי שאת יכולה לקבל זה באיזשהו שלב יחטפו אותך ויזריקו לך סמים שלא נדבר על ההמשך... אני מבינה אותך וגם אולי הייתי ככה בגילך וכן באיזשהו שלב יותר מבוגר עזבתי את הבית לתקופה אבל בסופו של דבר אני אומרת כל בוקר שאני מתעוררת להורים שלי תודה.. צר לי לאכזב אותך אבל את עוד קטנה ואם יש לך בית וחדר שאת יכולה להיות בו לבד או כל מקום אחר זה תמיד עוזר.. תתמודדי עם זה לברוח זה לחלשים ובמיוחד לך לא הייתי ממליצה בכלל ואם באמת יש איזה בעיה רצינית בבית שבגללה את לא רוצה להיות בו יש פתרונות אחרים חוץ מלברוח

נראה לי ראית יותר מדי סרטים

אני מוסיפה לתגובה הקודמת שלי,
אני לא רוצה להטיף לך מוסר חלילה.
רק לדבר איתך אם ניתן

מי שאומר לה לברוח מהבית נשמות זה לא נורמאלי היא ילדה בת 12 שזה מסוכן ממש אם את לא רוצה לגור עם ההורים תגורי אצל סבתא שלך או דודה או קרוב משפחה אחר

אני גם ככה תדברי איתי בפרטי

באלך להיות הומלסית?

הי, הייתי במצב שלך. זה אף פעם לא מצליח. חבל על הניסיון.

מילא בקיץ אבל בחורף? סתם לא באמת.. אל תעשי את זה זה הגיל שמחפשים בו ריגושים אני גם הייתי כזו תאמיני לי לא כיף בחוץ מלא אנשים וטיפוסים מוזרים

לפחות תסיגי כסף ואז תיברחי תטיילי בחול לפחות וגם בתחלס ימצאו אותך אם את תיברחי אחשב

את חיה בסרט?

ממש לא כדי לך לברוח מהבית, את בת שתיים עשרה ואת בדיוק עוברת משבר מנטלי. אני יודע שאני עברתי אותו ועוד המון אנשים, ההורים שלך מעצבנים אותך ואת רוצה לברוח מהכל, ופשוט להירגע. ממש לא ממליץ לך לברוח.

לא בגיל 12, חכי עוד כמה שנים, נגיד 16 או 17+ בכל מקרה לא חושבת שמישהו צריך לשפוט אותך
היה איזה הולנדי אם אני לא טועה שצעד מהולנד לישראל כמה חודשים בלי כסף עליו והסתמך נטו על טוב לב של אנשים והצליח
דווקא נשמע נחמד, אם לא הייתי חושבת על העתיד כלכך הרבה וחרדתית הייתי עושה את זה

היי,
תקשיבי רגע,
אני בערך באותו מצב כמו שלך..
אולי אפילו יותר גרוע):
גמאני בת 12.
אני באמת רוצה לעזור לך,
אני ממש אשמח אם תדברי איתי בפרטי...(:

l דרך נתבג לא תצליחי
דרך גבול בחיים לא
דרך הים תצטרכי לגנוב סירה וגם לא יהיה מספיק דלק ואם לא ידעו מי את אז תגיעי לאנשהו כמו קפריסין או סוריה מצרים ויהרגו אותך כי לא יזהו אותך, זה במקרה הגרוע. במקרה הטוב האלה שבלווין יזהו אותך וישלחו אותך לבית משוגעים.

אבל תעה ספאם טוב הטרלת עשרות

נשמע כיף, אבל זה לא יעבוד. המשטרה ימצאו אותך ממש מהר ויקחו אותך להורים\למוסד. וכללי את סתם תסבלי.
עדיף לך לעבור לסבא או קרוב משפחה\חברה, או לעבור לפנימיה, מוסד, מקלט או מסגרת כלשהי. יש הרבה מקלטים שיכולים לקלוט אותך, יש כאלה לבני נוער גאים, יש כללי לנוער בסיכון ולזונות צעירות, יש מלא סוגים בטוח תמצאי משהו שמתאים לך...
הכי אני ממליצה למצוא בית ספר עם שינה, נראלי יתאים לך.
אבל ברצינות- תתקשרי לער"ן. הם יתנו עצות מקצועיות ואמינות.

בואי ניברח ביחד

חח אוקיי יודעת מה סבבה- זרמתי
תקחי כמה בגדים שאת אוהבת, תארזי כמה סנסוויצים ותקחי את כל הכסף שיש לך- נגיד נגיד נגיד ויש ל 5000 שקל (מאמינה שאין כי את בת 12)
קדימה התחלנו את המסע שלנו.
לאן הולכים? רוצה לטוס? בואי נטוס.
יפה טסנו נשארת נגיד עם 4000 שקל- אני אהיה פארשית איתך
הגעת למקום הזה שרצית את משכירה איזו דירה נגיד 1500 שקל לשבוע
קנית קצת אוכל, קצת בגדים שתוכלי להתקיים נשראת אחרי שבוע עם 2500 שקל
נשכיר עוד שבוע את הדירה נשארת עם 1000 שקל
עוד קצת אוכל את יודעת צריך לחיות, עוד לא עברו שבועיים ונשארת עם 200 שקל בלי דרך לחזור הביתה
תשבי ברחוב הומלסית במדינה שאת לא יודעת את השפה, לא מכירה את הרחובות האנשים עכשיו חורף מתחיל שלג- אין לך מעיל אפילו לא שמיכה
נהנת בטיול? היה שווה את זה? נראלי שלא

תקשיבי את בגיל קשה ממש אני גם עברתי הרבה חרא בגיל הזה אבל את צריכה להתמודד ולהגיד לעצמך שאת חזקה ושזה יעבור בסופו של דבר... תסמכי עליי שזה יעבור אני הייתי במצב שפל בחיים וחשבתי שזה בחיים לא יעבור אבל זה כן עבר כי קמתי כל פעם שנפלתי עם כל הקושי אני קמתי... תאמיני לי שהחיים יפצו אותך.

ההורים שלך לא מסכימים לך מחשב?!

תברחי.

אני לא צוחק...

איזה מין הורים אלה?! לכי לרווחה תגידי שלא אכפת להם מימך ואת רוצה ללכת לאימוץ/פנימייה.

אז את לא רוצה לדבר?

קיצר את בת 12. יעבור.

שלום יקרה,
את מדברת על לברוח מהבית. מדברייך עולה שעברת רגעים בהם הגעת למצב קיצוני ואולי אפילו רצית למות. נשמע שאת חשה שלא מבינים אותך ולא מתייחסים אליך. האם ניסית לשתף אדם קרוב חוץ מההורים? יועצת, מורה שאת סומכת עליה, אולי מדריכה או כל אדם בוגר שאת סומכת עליו או עליה. בנוסף, אנחנו בסה"ר מקשיבים לך ושומעים את המצוקה שאת נמצאת בה. אני רוצה להזמין לצ'ט פרטי עם אחד או אחת ממתנדבי או מתנדבות סה"ר בקישור הבא https://sahar.org.il/ בכל ערב בין תשע לחצות (חוץ מימי שישי) להתייעץ, לשתף ולפתוח את הלב. מחכים לשמוע ממך,
שלך, מתנדבת סה"ר