וואו אני עצבני רצח (אני יודע שארוך אבל מקווה שתקראו)

שמעו קיצר אני ועוד כמה חברים היינו בשרונה
ואכלנו שם (אחרי לונה פארק שעליתי בו על כולה 3 מתקנים וזהו וגם הקאתי. את כל הדרך לשרונה עשינו ברגל). אחרי זה התקדמנו לעזריאלי ו2 ילדים שלא אכלו בשרונה רצו לאכול, אז התפצלנו: 2 הילדים האלה אכלו ואני ועוד 3 אחרים הסתובבנו. בשלב מסויים אחד ממי שהסתובב איתי רצה לקנות משהו במקונלדס, אבל מיהרנו כי היה עוד איזה חצי שעה רכבת ורצינו לקנות קרפ. אז נתתי לו את הפלאפון שלי (לא היה לו פלאפון) והתקדמנו לקרפ. חברים שלי שילמו לי על הקרפ, ותוך כדי מצאנו בפוקס עוד 20 שקל במגן של חבר שלי. חיכנו למוכרת שתחמם את המשטח וחברים שלנו (השניים שאכלו ומסתבר שהשלישי עם הפלאפון שלי הצרטף אליהם) התקשרו ושאלו איפה אנחנו ושהם כבר רוצים לשלם על הרכבת. אמרנו להם שלא נספיק ושיחכו לנו כי הסווצרט של חבר שלי היה אצלהם וגם הפלאפון שלי עם הכסף היחיד שהיה לי לרכבת. אחרי חמש דקות הם התקשרו ואמרו שהם עלו על הרכבת. היינו בטוחים בהתחלה שהם צחקו איתנו כי שהם התקשרו הם צחקו וזה בגלל הסוויצרט והפלאפון, אבל בסוף הסתבר שהם אשכרה עלו על הרכבת. אני הסברתי להם לפני שהם עלו על הרכבת שהכסף היחיד שהיה לי לשלם על הרכבת נמצא בפלאפון במגן (זה היה לפני שמצאנו את הכסף במגן של חבר שלי, ושחשבנו שחברים שלי לא יכולים לשלם עליי כי אין להם כסף). קיצור הם נטו נטשו אותי בתל אביב לבד, בגלל שלא היה להם כוח לחכות. מחר אני אפגוש אותם בבצפר ואני עצבני רצח לא יודע מה לעשות איתם. אם קראתם הכל, מה אתם חושבים שכדאי לי לעשות כשאני אראה אותם בבצפר: להתעלם? להסביר להם כמה חארות הם?